רוצה לנתק קשר עם אמא שלי אבל לא יודעת איך לעשות את זה

היי אז אני עברתי לא מזמן למדינה אחרת ואני חיה עם המשפחה שלי ולא יוצאת מהבית בגלת שאני בדיכאון
ההורים שלי לא יכולים לחזור לארץ ואני תקועה במדינה הזאת
אני לא בן אדם עצמאי בכלל ועבדתי פעם אחת בחיים שלי וישר פרשתי כי אני ממש מפחדת להתחיל לעבוד
אני ילדה של אמא בוא נגיד אני אוהבת את התשומת לב של אמא שלי כשאני מקבלת אותה
אמא שלי היא בן אדם חרא ומניפולטיבי, היא צורחת פתאום משום מקום ואז נחמדה ואז צועקת ואז נחמדה ואני כבר לא יכולה להכיל את זה יותר. אני מרגישה שהלב שלי בלחץ כי אני מכינה את עצמי להתקף עצבים שלה
הבנתי שהסיבה העיקרית שאני בדיכאון זה בגלל אמא שלי וזה שאני תלויה בה
הקשר שלי עם אבא שלי לא טוב בכלל ואני זאתי שמבקשת ממנה הכל
אני לא סובלת אותה באלי לחנוק אותה מרוב שאני כבר לא יכולה לסבול אותה יותר
אני שונאת אותה ואת הסבל שהיא גורמת לי פשוט נמאס לי
אני רוצה לנתק איתה קשר או לפחות לא להיות קשורה אליה רגשית כי אני לא יכולה יותר לסבול את הכאב שהיא גורמת לי ואני לא יודעת מה לעשות ואיך לעשות את זה
אני כל הזמן מנסה שנדבר פחות אבל אז אני שוכחת מזה כי היא פתאום ממש אמא טובה ואני ישר נופלת לפח הזה כל פעם ונמאס לי אני מרגישה שאני הצעצוע שלה שהיא מנצלת אותי ושהיא רוצה לשחק ברגשות שלי שהיא תרגיש בטוחה בעצמה
אני באמת לא יודעת מה לעשות ואני תלויה בה כי אני חיה איתה בבית והיא זאתי שמביאה לי את הדברים שאני צריכה כי אני לא עובדת ולא כלום
היא חרא של אמא אני כל כך שונאת אותה באמת יש לי כל כך הרבה שנאה כלפיה
ולפעצים אני עומדת על שלי ואני מחזירה לה אבל אני פשוט נשארת חסרת כוחות אחר כך
אין לי אף אחד קרוב במשפחה חוץ ממנה, רק אליה אני קשורה רגשית, התנתקתי מכל המשפחה שלי מאז שעזבתי ואין אף אחד מהמשפחה שיהיה פה בשבילי. אני והאחים שלי לא במצב טוב
אני פשוט באמת מנסה להבין מה אני יכולה לעשות
נמאס לי להרגיש אבודה נמאס לי מהמניפולציות הרגשיות האלה שהיא עושה לי כל הזמן
אני לא יודעת איך להתמודד עם כל המצב הזה
אני תמיד פחדתי להגיד את זה כי חשבתי שאני נשמעת מפונקת וכפוית טובה אבל לא אכפת לי פשוט
אני פשוט לא יודעת מה לעשות וגם איך להתמודד עם החיים האלה
אני לא בוגרת ואני אוהבת שמחבקים אותי ושאוהבים אותי והיא היחידה שיכולה להביא לי את זה אבל אני שונאת אותה כי היא בן אדם רע