סובלת מבולימיה, ורוצה להחלים ולהשתקם. איך לעשות את זה?

היי לכולם, מה שלומכם?
אשמח לעצות מחוכמת ההמונים.

אני בת 16 מהמרכז. נמצאת כבר שנה בתהליך ירידה במשקל.
בשבעת החודשים הראשונים הדיאטה הייתה יחסית מבוקרת. ירדתי שישה קילו, אבל קצב הירידה היה איטי לי ורציתי לרזות מהר..
הלחץ מהסביבה אף הוא לא היטיב עמי ורציתי כבר להגיע ליעד ודי.

נשאבתי לבולימיה, ממנה אני סובלת כבר שלושה חודשים. מחלה איומה לחולים בה, שם נוראי למי שרק שומע אותה.
ועמה הירידה במשקל הוכפלה. משישה קילוגרם ירדתי שניים עשר קילו עד כה, והיום אני יחסית רזה.
נשארו לי בערך ארבעה קילו להוריד. את המשקל העודף הזה אני רוצה לרדת בדרך הקלאסית, בלי הקאות. כי אני רוצה כבר להחלים. רוצה כבר לצאת מזה.

חשבתי שאם אגיע למשקל שאני נמצאת בו היום- אהיה מאושרת.
אבל אני לא. אני מרגישה כמו סמרטוט שניקו איתו אחוזה לפני ראש השנה.

היה לי שיער יפה ועבה מאוד. הוא נשר ברובו והיום די דליל ביחס למה שהיה פעם.
השיניים שלי בסכנה ואני רוצה להציל אותן.
כשאני קמה מספה/נמצאת במקלחת/קמה בבוקר אני רואה שחור ומיד מרגישה שאני עומדת להתעלף, רואה שחור ומרגישה סחרחורת איומה.
חשוב לציין שאין לי התקפי אכילה. אני ניזונה מ400 קלוריות ביום שגם אותן אני מקיאה.

אני מתחילה להתאמן השבוע עם מאמן אישי, קבעתי לעצמי להישקל רק שלוש פעמים בשבוע ורק בבקרים (בניגוד לתקופה האחרונה, בה נשקלתי שש פעמים ביום לפחות), לאכול בריא ולהגיע לפחות ל1000 קלוריות ביום.

יש לי שלוש שאלות שאשמח אם תוכלו לענות לי עליהן-

1. איך לא להישבר בתהליך ההחלמה? איך להצליח ולחזור להיות בריאה?
2. השיער שלי התדלדל מאוד כפי שכתבתי קודם. אם אפסיק להקיא- הוא יחזור לקדמותו (עבה וחיוני)' ויפסיק לנשור? או שרק יישאר דליל והנשירה תיפסק?
3. האם באמת אפשר לצאת מזה ולא לחזור לעולם?

אני כל כך רוצה לשקם את עצמי, להיות מאושרת בגוף בריא שנפש בריאה שוכנת בו.
בדמעות אני כותבת לכם את המילים האלה, ולבי זועק את הרצון הגדול שלי- לצאת מזה.

רעיונות ועצות יתקבלו באהבה.
תודה שקראתם עד כאן.
רק בריאות ושמחה לכולם :)