אמא שלי לא מאמינה בי

היי :)
אני אתחיל ואגיד שאמא שלי חשובה לי ואני אוהבת אותה מין הסתם , אבל יש בה דברים שמעצבנים ופוגעים בי.
אני אוהבת וטובה מאוד באומנות, והחלום שלי זה ללמוד בשנקר או ללמוד לקעקע , ברגע שהיא שמעה על קעקועים היא כמעט התעלפה. כאילו סיפרתי לה שרצחתי אדם. היא אדם ככ פרימיטיבי ומיושן שזה כבר פוגע. פעם החלום שלי היה להיות פסיכיאטרית אבל אחרי המון שנים הבנתי שאין לי סיכוי. כל פעם שאני מדברת על קעקועים היא מזכירה את הרפואה , מי ישמע כאילו כבר אני רופאה. היא לא מאמינה בזה שאני אעבוד בתחום הקעקועים והאומנות. כששאלתי אותה אם היא תתמוך בי היא אמרה כמובן ונאנחה. אני לא יודעת מה לעשות כדי שהיא תקבל את עניין הקעקועים ביותר חיבה. כשאגדל אני רוצה לעשות קעקועים, אבל מפחדת מהתגובה שלה. כואב לי לחיות בידיעה שאמא שלי לא תומכת בעתיד שלי. ואם שאלתם מה אבא שלי חושב, אז אין לו בעיה :).
ובנוסף אני גם לא מתחברת בכלל (!!!) לכל עניין הדת, אז כל פעם שיש אמירה על קעקועים אז היא ישר אומרת ״אבל לפי ההלכה אסור !״ . ככ בא לי כבר לסיים תיכון וצבא ולעבור לתל אביב. נמאס לי.
אני חייבת עצות שיעזרו לי לרכך אותה לגבי עניין הקעקועים!!