היינו חברים טובים, חושבת שהוא מנצל אותי עכשיו אבל גם לא?

בעיקר פריקה אבל אם יש לכם עצה אני אשמח...

הכרנו בחטיבה, ובתחילת התיכון כיתה י בערך התחלנו לדבר ונהיינו חברים ממש טובים
במהלך הזמן גיליתי שהוא התאהב בי אבל זה לא היה הדדי באותה התקופה אבל במשכנו להיות חברים טובים, היינו נפגשים כל יום בבית ספר ואז בימי שישי היינו נפגשים לערב סרט אצלו בבית אני והוא.
סיימנו תיכון והמשכנו לדבר, הרבה פחות אבל עדיין אבל לא נפגשנו. מתחילת הקורונה חזרנו לדבר והפסדנו שוב לתקופה קצרה ועכשיו כבר כמה חודשים שאנחנו מדברים מלא מלא והוא מתחיל איתי והכל ונורא נחמד לי ואני באמת חושבת שאני מפתחת רגשות..
הוא רצה שנפגש ובאמת לפני איזה חודש נפגשנו שוב אחרי כמעט שנתיים וראינו סרט, מכורבלים.. באמצע הסרט הגענו למצב שהפנים שלנו צמודות ובסוף הוא נישק אותי, אחכ המצב התחמם טיפה המשכנו להתנשק וכזה כאילו עשינו את זה עם בגדים.. עכשיו פעם קרה דבר דומה אבל לא דיברנו על זה ואז הפעם דיברנו על זה בקטנה והוא היה כזה ״אני לא יודע אם אני מוכן לזוגיות״ ואמרתי שגם אני כי באמת צא הייתי, ואז אחכ הוא שלח לי הודעה שהוא חושב שהוא הגזים באותו יום ואמרתי שזה בסדר..
הוא בצבא אז בעיקרון הוא יוצא רק סופשים אבל הייתה איזו פעם אחת שהוא יצא באמצע שבוע וגם אז נפגשנו ומאז הפעם הראשונה נפגשנו פעם בשבוע (כשהוא היה בבית) אותו הדבר קרה גם בשאר הפעמים ואז בפעם האחרונה ביום שישי האחרון הגענו למצב של אני בלי חולצה או חזיה והוא הוריד את המכנס ורק עם בוקסר..
מצב שוב התחמם והוא נגע בי למטה ואז גם לקח את היד שלי לתוך הבוקסר שלו ובהתחלה התנגדתי ואז זה פשוט קרה כזה.. לא שכבנו כי אני עדיין בתולה ולא יודעת..

בכל מקרה כל פעם אחרי שאנחנו נפגשים הוא כאילו מפסיק לדבר איתי לאיזה יום יומיים ואני לא יודעת למה, ואז חוזרים לדבר רגיל.. עכשיו הוא ברגילה וזה קרה בשישי האחרון ועכשיו יום שלישי והוא לא מדבר איתי בכלל, כאילו אם אני שולחת הודעה הןא מגיב מלא זמן אחרי ומרגיש ממש קר וחסר רגש, ועכשיו זאת לא הדרך הרגילה שהוא מדבר איתי וזה ממש מוזר..
בכל מקרה קצת הבנתי שכן יש לי רגשות ואני כן אשמח אם נהיה ביחד ועם כמה שקצת מבאס אותי אני עדיין רוצה אותו.. דיברתי עם חברות והן יודעות רק שהתנשקנו ואני לא חושבת שאני אספר להן יותר מזה כי מביך לי..
בכל מקרה הוחלט שאני אדבר איתו ונראה מה יקרה, שלחתי לו הודעה לראות מתי הוא יכול שנפגש והוא אמר שהוא ינסה למצוא זמן וגם כל השיחות שלנו בשבוע האחרון הן של 5 הודעות במקסימום בכל יום וזה קצת מעליב אותי ואני קצת מרגישה מנוצלת.. אני גם לא מבינה איך זה שהוא מדבר איתי יותר בזמן שהוא בצבא וכאילו עסוק ועובד ושטויות מאשר כשהוא בבית..
וזה לא שאני רוצה שהוא יפנה את כל הזמן שלו אליי וזה היה נראה שהוא בעניין שלי אבל עכשיו אני לא יודעת ובא לי לבכות ואני לא יודעת מה לעשות כי אני מפחדת שאני משלה את עצמי.. וכאילו זה לא שהרגשוצ התחילו עכשיו זה היה גם בתיכון אבל הדחקתי כי הוא היה החבר הכי טוב שלי ופחדתי ממה שיקרה אם זה לא יעבוד, אבל אני מרגישה ששנינו גדלנו ושאנחנו יכולים לעבוד טוב ביחד אבל אני כבר לא יודעת..
אני חושבת שטעיתי ואני לא מתחרטת אבל אני כן במובן מסויים ואני ממש לא רוצה שהוא ישבור לי את הלב אבל אני חושבת שקצת מאוחר מדי..
וכאילו אם הוא היה רוצה אותי/ שנהיה ביחד הוא היה שולח הודעה או מנסה שנפגש או משהו, לא?
אוף ממש ואני לא יודעת מה לעשות