איך משתנים? חייבת עזרה

אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי.
היי, אני ילדה בת 13, מחוננת, עם שני הורים מצליחים ואחים מחוננים גם הם. יש לי משפחה של גאונים (לא כולל אני). אני אף פעם לא מרגישה שייכת, מצד אמא שלי זה פחות מאלה שהולכים לכיתות של גאונים ולמקומות של אנשים חכמים אבל הם גם מאוד חכמים והם גם מאוד פופולרים (אני מדברת על הבני דודים ופחות על הדודים והסבים), אני לא תמיד הייתי מקובלת, היו תקופות ארוכות שלא היו לי בכלל חברים, תמיד הרגשתי מוזרה, כאילו בכל שנייה שאני קיימת אני מביכה את עצמי ושכולם חושבים שאני מגעילה ומוזרה ושונה. מצד אבא שלי כולם חכמים בטירוף והולכים לכיתות של חכמים (כיתות מחוננים, כיתות נבחרות, בר אילן, ועוד) ורק אני זאתי שאין לה גבולות, לא קוראת כל כך ספרים, מכורה למסך, אוכלת לא בריא ואני פשוט פחות. בשום מקום אני לא שייכת אפילו לא בכיתת מחוננים שאני בה, כולם שם הרבה יותר חכמים ממני והם כולם תולעות ספרים ואני סתם עוד ילדה שעברה מבחן.
לפני כמה זמן אבא שלי רשם אותי לתוכנית לימודית שלא רציתי להיות בה, שקשורה לסייבר ומדעים, יש בזה הרבה מאוד שיעורים ואין לי זמן לעשות את זה ביחד עם העומס ל הבית ספר, אז בתור מתבגרת אני כועסת וצועקת ומתחצפת מבלי שליטה ואני ממש לא רוצה להתבטא ככה, אני רוצה שליטה. הבוקר רצינו להתחיל לעבור על זה ביחד אבל ממש לא רציתי אז התעצבנתי על כל דבר קטן ובסוף הוא וויתר ואמר לי שאם אני לא אעשה את זה לא ייצא ממני כלום, אני יודעת שכנראה הוא לא התכוון אבל זה גרם לי להבין שהוא מנסה לשלוט לי בעתיד, מה אם אני לא רוצה עתיד כזה? זו לא אמורה להיות הבחירה שלי? התפרצתי ואמרתי שנמאס לי שמשווים אותי לאחים שלי, נמאס לי שלוחצים עליי, ונמאס לי שחושבים שאני לא בסדר כי אני לא איך שהם רצו שאהיה, יחסית לאנשים אחרים אני מצויינת, ואחרי הכל איינשטיין אמר: "הכל יחסי", כמו שחיידקים נחשבים ענקים לעומת אטומים.
בקיצור, איך אני יכולה להשתפר? איך אני יכולה להרגיש שייכת? איך להפסיק להביך את עצמי? ואיך להפסיק להתחצף ולהתייחס להורים שלי נורא? איך אני גורמת לאבא שלי להפסיק ללחוץ עליי ולתת לי לעשות מא שאני אוהבת? יכול להיות לי עתיד טוב כמו שהוא רוצה אם אני אתעסק בתחומים שאני אוהבת, לא?