מתלבט אם לסיים קשר זוגי עם ערבייה נוצריה

לאחרונה התחלתי לשקול ברצינות כיצד הקשר שלי עם חברתי הנוצרית יכול להמשיך בצורה משמעותית. יש הרבה פרטים בסיפור, אני ינסה לספר אותו בקצרה.

פגשתי אותה באוניברסיטה, שם היינו חברים כשנה עד ששנינו פיתחנו רגשות אחד לשני. התחלנו להיות בזוגיות בשנה האחרונה בתיכון ואחרי חצי שנה קיימנו יחסי מין בפעם הראשונה. לאחר ששנינו סיימנו את הלימודים התחלתי לעבוד בתור רוקח והיא התחילה בתור אחות בבית חולים.

תמיד נפגשנו אצלי פעם בשבוע. מעולם לא יצאנו לאכול או משהו אחר, יש לציין שהיינו הולכים לטיולים במדינות אחרות אז היינו מתפרעים.

מערכת היחסים שלנו נשמרה בסוד ממשפחתה כל הזמן (לא בטוח איך היא הצליחה בזה). ההורים שלי מכירים אותה ואין להם שום בעיה שאני אראה אותה.

אחרי שהתחלתי להביע כלפיה רגשות עמוקים יותר אחרי ארבעה חודשים היא ממש התאהבה בי במהירות. זה הביא לכך שהיא קנתה לי מתנה. שעון שוויצרי שעולה שלושת אלפים שקל. הייתי די המום ודחיתי את המתנה מיד ואמרתי שזה מוגזם מדי.

היא הבינה אותי. מאוחר יותר היא נתנה לי את השעון שוב, אמרה שהיא החזירה אותו וכעבור חודש ראתה אותו בהנחה והחליטה שכדאי לנצל את ההזדמנות. קיבלתי את זה.

כמה חודשים אחר כך היא אמרה לי שזה בעצם שקר והיא שמרה על השעון כל הזמן ושיקרה לי על החזרתו וכו' ואני די התאכזבתי שהיא שיקרה עלי, אמרתי לה שזה צעד די מטומטם והיא התנצלה. מאוחר יותר היא נתנה לי כמה מתנות יקרות למדי אבל שום דבר באותה קטגוריה כמו השעון.

החלק האחרון הזה כנראה לא כל כך רלוונטי לדילמה הנוכחית שלי, אבל רק רציתי לשים קצת מבט על כמה שהיא השקיעה בי מבחינה רגשית ומבחינה כלכלית. וזה בהחלט מקשה עלי לסיים את זה.

לפני קצת יותר משבוע דיברתי על המצב שלנו איתה ואיך נוכל לקבל יותר זמן ביחד כדי שהזוגיות שלנו תתפתח למשהו שהיא לא רק התכרבלות ומין פעם בשבוע.

היא בעצם אמרה שאצטרך להתנצר, אמרתי שאני לא מרגיש בנוח לעשות את זה כי אני לא מאמין בנצרות (אני אתאיסט).

הסכמנו לחשוב על האפשרויות שלנו. אני חושב שהיא בטוחה שזה יסתדר אבל יש לי ספקות. הדרך היחידה האמיתית תיהיה אם היא תנתק את קשריה עם משפחתה ותברח איתי. אני לא רוצה שדבר כזה יקרה ואני בספק גדול מאוד שהיא תעשה את זה בשבילי.

היא אמרה כמה פעמים שאני היחיד בשבילה. היא הייתה בארבע מערכות יחסים לא כל כך רציניות לפניי, שלדבריה היו איומות, אז אני די בטוח שהיא לא מתבדחת כשהיא אומרת את זה. אבל אני מתקשה לחשוב באותה צורה כי היא החברה הרצינית הראשונה שלי. אני באמת אוהב אותה אבל אני מתקשה לראות את זה כמוה. מה אם להיות איתה זו טעות?

אני עדיין לא מרגיש מוכן להתמסד. אני רוצה לנסות להנות כמה שאני יכול מחיי. אבל אני עדיין מרגיש שזה טעות גדולה לעזוב אישה שאני עדיין אוהב וכמעט מושלמת בשבילי.

אז אני חושב שמה שאני שואל הוא; האם זה מציאותי להמשיך בדרך איתה, או שעלי פשוט לעצור את זה לפני שייגרם נזק נוסף, בהתחשב במחשבות שיש לי?

בסופו של דבר: הייתי עם אישה נוצרית כבר כמה שנים ואני עדיין אוהב אותה אבל אני לא יכול לראות איך זה יכול להיות יותר רציני בגלל הרקע שלה.