חושש להתחתן איתה, בגלל המשפחה שלה

(מתנצל על הפוסט הארוך)

אנחנו יוצאים כבר כמה שנים ביחד. גרים בשני ערים שונות (מרחק של שעה), בני אותו גיל, סכ"ה הכל בסדר, יש ריבים וחילוקי דעת, כמו בכל מערכת יחסים. יש לי רק בעיה אחת מרכזית איתה - המשפחה שלה.

לאחרונה דיברנו על חתונה וילדים והכל. ממש כבר הייתי מוכן לקנות לה טבעת. אבל יש משהו אחר שאני לא סובל אצלה, המשפחה שלה.. יש לי אפס קשר איתם, מעולם לא הזמינו אותי לדבר, לא הראו סבר פנים יפות, כלום. אני לא מכיר אותם וטוב לי שכך.

המשפחה שלי להפך בדיוק, היא כמו בת משפחה אצלנו במשפחה, ואני לא מייפה את המציאות. זאת באמת המציאות במקרה שלנו.

דיברנו על חתונה וילדים, והיא הביעה את הרצון שלה שהילדים (שעדיין לא קיימים) יהיו אצל המשפחה שלה מספר ימים בשבוע באופן קבוע (ולא 100% בבית שנגור בו). ההורים שלה לא הכי בריאים, והיא היחידה שסועדת אותם (חלקית). היא רוצה שהילדים יהיו בחינוך בעיר ובמסגרת ספציפית, ואני פחות. ועוד הרבה סוגיות בעיתיות של משפחה וילדים.

החשש הכבד שלי הוא שאחרי חתונה, היא תשתנה, המצב יהיה עגום ביותר, ונתגרש + כמה ילדים. מצד אחד אני אוהב אותה מאוד, ואני לא רוצה לאבד אותה, היא בן אדם מיוחד ונדיר, אבל יחד איתה, בא המטען המשפחתי הדלוח שלה, שהיא מתעקשת שיהיו חלק בלתי ניפרד מהחיים שלנו.

אני אובד עצות. התייעצתי עם בני משפחה וחברים, כל אחד נותן את עצתו ודעתו, ואחד סותר את השני.

ד"א, דיברנו על הכל, אבל שורה תחתונה, המשפחה שלה חלק ממנה והיא מתעקשת על זה למרות שהיא יודעת שאני לא מתחבר ולא אוהב אותם, בלשון המעטה.

אני חושש לפרק את כל הקשר הזה ולאבד אותה, אבל לא יודע אם אשרוד עתיד עם המשפחה שלה, ואם בכלל יהיה עתיד שכזה, ואם זה יוביל לגירושים, בתי משפט, מזונות, וכל "השמח" הזה.

היא באה מבית שההורים ורוב בני המשפחה המורחבת שלה התגרשו בשלב כזה או אחר, אצלי זה ההפך. (ואני לא יודע אם תהא לזה השפעה עליה מתי שהו). מה שמעניין אותה כרגע, זה ילדים, מבחינתה לא צריך חתונה. זה קצת מדאיג אותי לחשוב שאולי אחרי ילד או שניים, היא יכולה אחרי לפרק את המשפחה וללכת, את מבוקשה השיגה.

אני יודע שמהכתוב זה נשמע רע. היא, לפחות כרגע, ילדה מושלמת, אבל ראיתי זוגות במצב דומה לשלי, שאחרי התחתונה הכל פשוט השתנה ונהרס ומערכת יחסים אוהבת הפכה לגיהינום.

באמת שאני לא יודע מה לעשות. אם תוכלו לתת דעה, אני אשמח לשמוע:)