סיימתי יב והיתה לי מסיבת סיום, אבא שלי נפטר לפני כמה חודשים.
אני מרגישה מסכנה שכולם מרחמים עליי ועל אמא שלי.
אמא שלי ואחותי שלי הגיעו איתי ביחד ונכנסו לכיתה ונשארו לאוכל ואז אחותי שלי הלכה ואמא שלי נשארה לבד ואז היא התחילה להתקשר אליי להגיד שמשעמם לה.
אמרתי לה לא ללכת אבל היא אמרה שאין לה עם מי לדבר.
כל זה היה לפני המופע וזה היה חשוב כי הייתי חלק מהמופע ואמא שלי כן ראתה את החלק שאני מופיעה בו ואז אמרה שהיא הולכת.
והבנתי אותה והכל ואמרתי לעצמי שזה בסדר שהיא הלכה כי עוד מעט המופע מסתיים והיא היתה כל הערב.
אבל ברגע שהיא הלכה כמעט והתחלתי לבכות והחזקתי את עצמי, כי כל ההורים של כולם נשארו עד הסוף והם יאספו אותם הביתה כשהמופע ייגמר.
וחברות שלי שאלו אותי למה אמא שלי הלכה והרגשתי שהן מרחמות עליי.
הרגשתי שכל העולם מרחם עליי ואז התחלתי לרחם גם על עצמי.
וכשהמופע הסתיים כולו עשיתי את עצמי מחייכת ושמחה ואז אמרתי שאני חייבת ללכת מהר כי אני לא מרגישה טוב וכל הדרך הביתה אני בוכה בהיסטריה.
הרגשתי כאילו זה סצנה מהסרטים שאני הולכת הביתה בוכה ואש גם התחלתי לרוץ כי רציתי להגיע הביתה מהר שלא יראו אותי בוכה.
אני מרגישה כל כל שונה שלכולם יש הורים שנשארו עד הסוף ואחותי האגואיסטית היתה חייבת ללכת לחברים שלה ולא להישאר עם אמא שלי שלא תשב לבד במופע.
אמא שלי סיפרה לי כשחברות שלי ראו שאמא שלי יושבת לבד הסתכלו עליה מוזר כאילו ברחמים, למה היא לא יובל עם שאר ההורים?
בקיצור המופע הזה היה סיוט ורק חיכיתי שייגמר ונשארתי בבית אחרי המופע ולא יצאתי לאפטר כמן כולם כי פשוט הייתי ממש עצובה.
אני מקנאה בילדים שיש להם הורים והם תומכים בהם, ואני כל הזמן מנסה להזכיר לעצמי שיש לי שני אבות בשמיים והם שומרים עליי מלמעלה אבל אז אני שוב נזכרת שאבא שלי לא פיזית כאן והידיעה שהוא לא יחזור עוד לעולם הורדת אותי והוא לא יוכל לשמור יוצר על אמא שלי ואחותי ולתמוך בהן כולן.
מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025