האם זה נורמלי שחברה שלי רוצה לשמור על קשר חברי עם יזיזים מהעבר?

*פוסט ארוך* אני מבקש רק תגובות אמיתיות ורציניות.

אני יוצא עם חברה שלי כבר 8 חודשים. אנחנו אוהבים מאוד ומנהלים קשר זוגי ממרחק, היא סטודנטית באילת ואני סטודנט באוניברסיטה במרכז הארץ. אנחנו מתראים פעם חודש ובאמת האהבה רוב הזמן באוויר, יש בינינו תקשורת מצויינת ואנחנו נועצים את מבטינו על אותן מטרות. האמת שגם מבחינתי וגם מבחינתה מצאנו את עצמנו בקשר הזה.
אבל, ישנה בעיה שקיימת כבר זמן מה. בת הזוג שלי שומרת על קשר עם יזיזים שלה מהעבר. לטענתה, אין בהם כרגע שום משיכה מינית או רצון לשכב והם אחלה של אנשים וכיף לה איתם.
אני לעומת זאת רואה את הדברים קצת שונה...אולי הרבה יותר שונה...
מבחינתי, לשמור על קשר כזה עם יזיזים מהעבר מעיד על משהו עמוק יותר, אולי על זה שיש דברים שהיו ביניהם והם רוצים לשמר, או אולי תכונות אופי מסויימות שהיא ממש אוהבת בהם, והגרוע מכל, אולי היא נשארת בקשר איתם רק בשביל שאם ו... אז הם יהיו שם בשבילה. לספק את צרכיה.
דיברתי איתה על כך הרבה. לטענתי, זה קו אדום, סממן מדאיג בזוגיות שאולי היא לא רצינית כלפי הקשר הזה, לא מבינה שיש דברים במערכת זוגית שהם אבסורדיים(לדעתי). אני הסברתי לה אינספור פעמים שהקשר הזה פוגע בי, גורם לי לחרדות, ובעיקר לא מאפשר לי לסמוך עליה ב100%, לא כי אני חושש שהיא תשכב איתם עכשיו, אלא כי היא רוצה לשמר את הקשר שהיה לי עם היזיזים שלה בעבר ולהפוך את זה לקשר ידידותי בהווה. בקשתי ממנה להפסיק לרצות ליזום איתם מפגשים של אחד 1 על 1 ויצירת "בונדינג" איתם. זה באמת מאוד מפריע לי. מבחינתה, החששות שלי אמנם מובנות, והיא מבינה את איך שאני מרגיש, אבל עם כל הכבוד הבעיה היא שלי ואני לא יכול להגיד לה עם מי להפגש והיא תעשה מה שבאלה ואני צריך להתמודד עם זה. כמה שניסיתי להסביר לה שאני לא מונע ממנה לשבת עם חברים וידידים שלה מהעבודה עד מאוחר( נושא כשלעצמו הוא מאוד מדאיג כשחברה שלך יושבת עם ידידים מהעבודה לבד, רק היא וידיד כלשהוא אחד על אחד עד שעות מאוחרות, אבל עם זאת החלטתי שאני סומך עליה למרות כל הקושי), אלא רק מנסה להסביר לה שלהמשיך את הקשר שלה עם היזיזים זה משהו שלא עושים בזוגיות עם בן אדם שאת אוהבת... להפך, היא טוענת שאני בן אדם שתלטן, ושמה יהיה בעתיד? אני אגיד לה מה ללבוש ובאיזה שעות לחזור הביתה? היא לא מבינה שזה בחיים לא יהיה המצב ואני בחיים לא אגיד לה את זה, הדגשתי את זה בפניה שאני בחיים לא אעשה דבר כזה, ואין כל קשר בין הבקשה שלי ממנה להפסיק את הקשר שלה עם יזיזים מהעבר לבין הניסיון ליצור פה את "תסמונת האישה המוכה" רק בשביל להצדיק את המשך הקשר שלה עם היזיזים שלה הוא מטריד, ואף מחשיד...
לטענתה, אין שום סיבה שהיא תפסיק לרצות להפגש איתם והיא הולכת לעשות את זה בעתיד, בן אם אני רוצה ובין אם אני לא רוצה, והציעה ללכת לטיפול זוגי, שבעצם מה שהבנתי לבסוף ממנה זה היא רוצה ללכת לטיפול בשביל שאני אבין שזה בסדר לשמור עם היזיזים שלה על קשר כל עוד הם לא שוכבים.
לא הייתה פה שום כוונה לגשר, שום כוונה להתפשרב נטו כוונה לשנות את התפיסה שלי לגבי הקשר שלה איתם.
בהתחלה הסכמתי באי רצון, אבל תוך זמן קצר הבנתי שזה מוגד את כל האמת שלי ואת תחושות הבטן שלי שצעקו לי "די! תפתח את העיניים!".
עם כל האהבה שהיא מרעיפה עליי וכל הצהרות הכוונה שמבחינתה אני האחד והיא רואה אותי איתה לנצח, אני מרגיש שהיא לא מכבדת אותי בקשר...
אני בחיים לא הצבתי אותה במצב שהיא מציבה אותי. אני מבין שיזיזות שלי, עם כמה שהן נשים מדהימות, אינטילגנטיות ונשות שיחה, לא יוכלו להשתלב ביחד עם המערכת הזוגית שיש לי עם חברה שלי. אני מכבד אותה. אני מבין שאינטרקציות כאלה יוכלו לגרום לה לחששות, לאי נוחות, לתהיות לגבי הקשר. אני מבין את כל זה, אך עם זאת, אני לא מבין למה בת הזוג שלי מוכנה לוותר עליי בשביל להמשיך להיות בקשר עם היזיזים שלה. זה פשוט סותר כל אמירה שלה על כמה שהיא אוהבת אותי וכמה היא רואה את העתיד שלנו ביחד.
איך אני יכול לסמוך על בת זוג שלא התקדמה על העבר שלה? איך אני אוכל להרגיש שהיא באמת נאמנה לי? האם הטיעון "תסמוך עליי" הוא באמת נכון לסיטואציה או שמא הוא רק טריק בשרוול בשביל שהיא תוכל להמשיך לעשות אץ מה שהיא עושה, תוך כדי שהיא ממשיכה לפגוע בי.

היום, אחרי הרבה שעות של שיחות, ימים שלמים בלי לאכול כמו שצריך ובלי לישון, אמרתי לה את הדבר הבא:
תחליטי- זה או אני או היזיזים שלך
זה לא יכול להיות גם וגם.
אני לא אוכל להמשיך להיות בן זוג שלך כל עוד את מעדיפה אותם על פניי, ויש הבדל בין לרצות לעבוד על הקשר לבין להעדיף את הפרטנרים שלך מהעבר על פניי.
אם היא מעדיפה אותם-מבחינתי זה נגצר

היא בתגובה אמרה לי שאני לא יכול להגיד לה עם מי לשבת ועם מי לא ושאני צריך לבטוח בך לא משנה מה.

אמרתי לה שהבנתי, אבל מבחינתי זה נגמר.
לא לא הייתה בעיה עם זה בכלל. מבחינתה אין בעיה.
אני כואב, ובעיקר לא מבין: איך האישה שחשבתי שאוהבת אותי כל כך מעדיפה את היזיזים שלה על פניי?
האם היא לא באמת אוהבת אותי כמו שהיא אמרה?