יכול להיות שעברתי התעללות רגשית? לא רוצה להסיק מסקנות סתם

אז ככה אני בת 21 ולאחרונה תוהה אם עברתי התעללות רגשית מצד אמא שלי. גדלתי עם אמא לא חמה, היא כן דאגה לי, תמיד היה אוכל חם בבית, אבל היא אף פעם לא הייתה קשובה אליי, ניסיתי לדבר איתה בגיל 16 שלא טוב לי בבית (הורים פרושים שהיו רבים המון וזה השפיע עלי) היא לא הקשיבה לי שביקשתי להיות בפנימייה כי פחדה מה השכנים יגידו שהילדה שלה בפנימיה ולא שאלה אותי מה מפריע לי, לא הקשיבה בכלל מה יש לי להגיד, בשולחן שישי אמרה לי ליש כולם שאני פחדנית (איזו אמא אומרת דבר כזה??) ועוד ליד כולם?
אני מרגישה שהיא אטומה אלי לא קשובה אלי
היא קצת שתלטנית ומניפולטיבית הייתה אומרת לי שמדברים עליי דברים כמו שאני זונה כדי שאני יתלבש צנוע וממציאה דברים.
זה הכניס אותי לתסביכים והפחידה אותי כל הזמן שאני צריכה לשמור על עצמי ומכניסה לי דברים לראש שמנעו ממני להיכנס לזוגיות.

אף פעם לא הרגשתי שהיא מכילה אותי, אני עדינה ולפעמים אדישה והיא לא אוהבת את זה אצלי. אני לא מרגישה מחוברת אליה ומרגישה שבגלל שהיא הייתה קרה אליי אז אני לא מסוגלת להעריך אותה, קשה לי להיפתח מולה, אני מרגישה שהיא הכניסה לי דברים לראש, אני לא יכולה לראות אותה. אם היא לא בבית יש לי הקלה וכיף לי.

מה אני עושה איתה ? היא מנסה להתחבר אליי אבל אני מרגישה חסומה מולה, קשה לי לשכוח לה את זה שהייתי זקוקה לה בגיל 16 והיא לא הייתה שם עבורי. אחי שאל את אמא שלי מה יש לי כי הייתי הרבה עצובה והיא אף פעם לא ניגשה אליי ושאלה מה יש לי
כל הזין מה שעניין אותה זה שלא ידברו עלי שאני זונה כי חלילה זה יעיד עליה בתור אמא (לפרוטוקול לא היה לי חבר מעולם ואין לי בכלל ניסיון מיני) מעצבן אותי האטימות שלה אני לא מחוסרת אליה ובאךי לנתק איתה קשר. מרגישה שהיא מעיבה עליי

אני כן מציינת שהיא שילמה לי רישיון נהיגה
דאגה לי לאוכל
מימנה לי דברים מסוימים

מה עושים? איך לשכוח ממה שהיה? קשה לי לפתוח דף חדש מולה?

אל תייעצו לדבר איתה כי קשה לי, אני מרגישה שהיא לא מבינה ואני חסומה מולה, היא גרמה לי לביות אדם סגור ובגלל שהיא דחתה אותי בתור ילדה בת 16 זה גרם לי באמת לחשוב לאף אחד לא אכפת ממני ואין מי שיקשיב לי. חייתי בהרגשה ומחשבה שלאף אחד לא אכפת ממני בגללה