האם הייתי במערכת יחסים מתעללת?

היי, קצת ארוך אבל תודה למי שיעזור !
בחצי שנה האחרונה היה לי חבר והוא החליט להפרד ממני כי טען שלא טוב לו בקשר והוא צריך שקט וזמן לעצמו - גם לי היה לא טוב אבל תמיד נלחמתי עליו.

בהתחלה הכל היה מושלם הכרנו והתחברנו מיד תוך דייט אחד כבר הכרתי את המשפחה שלו, דייט שלישי את החברים שלו וברביעי את המשפחה המורחבת כל הזמן דאג לי וחיפש מה איתי וכל שעתיים היה מתקשר לראות מה איתי עד הרגע האחרון.

אחרי חודש וחצי בערך התחילו בנינו הריבים על כלום ושום דבר על מילים שאמרתי שעיצבנו אותו או על מחשבות ודעות שלי שלא מתיישרות עם הדעות שלו.

לאט לאט גיליתי שהוא בן אדם שמונע מעצבים וכעסים, שכל מילה לא במקום יכולה להקפיץ אותו מ - 0 ל100
ואת תמיד מרגישה אשמה על למה אמרתי לו את זה ואיך גרמתי לו להתעצבן. הוא תמיד אמר לי שיש לו בעיה של עצבים ושהוא חולה נפש בקטע הזה ואולי אפילו פיצול אישיות ומצבי רוח משתנים.

במהלך הזוגיות היו לנו ריבים טיפשיים כמו ריב על זה שלא רציתי לגעת לו בתיק וישר הוא התעצבן עליי ״איך את מאשימה אותי שלא לקחת, מה אני כבר מסתיר ממך״ נהפכה פתאום דרמה גדולה לא היה מוכן לדבר איתי כל מילה שניסיתי להרגיע אותו רק עיצבנה אותו יותר התחיל לצרוח ברחובות, לנהוג כמו משוגע וכו.

הוא היה אמור לבוא אליי בערב יום חג ויום למחרת היינו אמורים לבוא אליו וביקשתי ממנו שנשאר שעתיים לארוחה אצלי בבוקר ואז נסע אליו, התחיל לצרוח ולהתעצבן ושנחגוג בנפרד ובסוף אמר שהוא לא בא (זה היה מעצבים ובסוף הוא בא בסוף) אבל חטפתי התקף חרדה. זה היה אחרי כמה ריבים שבכיתי בגללו בגלל שהוא היה מתעצבן עליי על מילים שאמרתי ואמא שלי אמרה לי לחשוב טוב אם הוא בחור טוב עבורי.

פעם אחת שיחקנו משחק של זוגות בסוני ולא ידעתי לתפעל את השלט והוא לימד אותי, לאט לאט שאני לא מצליחה לתפעל את המשחק ולעזור לו הוא התחיל להתעצבן עד שבסוף הוא הפסיק את המשחק בעצבים והסתובב אליי עם הגב ולא היה מוכן לדבר איתי מעצבים.

רוב הריבים פשוט היו על זה שאני נותנת דעה נגדית לדעה שלו והוא מתחיל להתעצבן ורואה את זה כריב או ויכוח למרות שכולה אמרתי את הדעות שלי.

הרגשתי בזמן אחרון לקשר שאני צריכה ללכת לידו על ביצים, שאני מפחדת להגיד לו דברים שלא יתעצבן
ואמרתי לו את זה והוא רק התעצבן ואמר שאם ככה אני מרגישה עדיף שלא ניהיה ביחד עם כמה שהוא אוהב אותי.

אנחנו גרים רחוק אחד מהשני והיו תקופות ובעיקר בתקופה האחרונה פשוט הייתי מגיעה אליו והוא היה הולך לישון כל היום למרות שאני שם והייתי מרגישה באמת אומללה

הגענו למצב שכל שבוע אנחנו רבים בגלל מילים שאמרתי שלא התאימו לו לשמוע, ומצאתי את עצמי בוכה מלא בגללו ומאשימה את עצמי של מה אני עושה לא נכון.
ושום דבר לא טוב, בגלל שיש לו מצבי רוח משתנים אז הייתי בידיעה שזה הוא וזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותי כי הוא כל הזמן אמר לי שהוא אוהב אותי.

ואחרי כל מריבה הוא מתנצל ואני סולחת והוא אומר שהוא אוהב וכל הזמן התחלתי להרגיש שמצבי רוח שלי משתנים בגללו. כי פעם אחת הוא יכול לאהוב ופעם אחת הוא מרוחק ואת מאשימה את עצמך ומצבי הרוח שלו.

פעם אחת הוא פשוט הלכנו לישון והכל היה בסדר יום למחרת קם בבוקר בלי מצב רוח והחליט לא לדבר איתי ולא להתייחס אליי, ואת מאשימה את עצמך שמה עשית לא נכון שוב.

בריבים האחרונים שלנו רבנו על כלום ושום דבר על פתיתים ! פתיתים ! לא יצא טעים והוא אמר לי משהו מסריח אז אמרתי לו שהוא לא מעריך מפה לשם דרמה הוא נכנס למיטה התעצבן, לא מוכן לדבר איתי ואת מאשימה את עצמך למה אמרת לו מה שאת מרגישה, הוא נעלב ומה עשית.

בריב האחרון שלנו עוד פעם דרמה, נכנס למיטה מתעצבן לא רוצה לדבר איתי מרביץ למיטה.

היו רגעים שבאמת חשבתי שעם העצבים שלו הוא יכול להרביץ לי יום אחד ושם אני קמה והולכת.

נתתי לו הכל ובסוף הוא בחר לקום וללכת ואמר שלא טוב לו במערכת יחסים האמנתי שהוא ילחם עלינו כמו שאני נלחמתי עליו לאחר הפרידה התחלתי לדבר עם חברות שלי והן פקחו לי את העיניים שזה לא היה תקין.

נפרדנו לפני שבוע וחצי ואני עדיין תקועה באם הוא חושב עליי והאם קשה לו והוא הוא יחזור יום אחד בטח עם במצבי רוח המשתנים שלו (גם בימים לפני הפרידה הוא תמיד בדק מה איתי והתקשר למרות שהרגשתי שמשהו לא בסדר והלחץ של הריבים יושב עליו אבל הוא עדיין אמר שהכל בסדר) כל המערכת יחסים הוא אמר לי שהוא אוהב אותי הכי בעולם יותר מכל בת זוג קודמת שהייתה לו והוא ככ מנסה וגם חברים שלו אמרו לו שאני מיוחדת כי כל אחת אחרת הוא היה פשוט קם והולך כי הוא מפוצץ קשרים על שטויות ואני מיוחדת. הוא באמת ניסה והלחצים הנפשיים מהריבים הכריעו אותו בסוף. אף אחת לא עשתה בשבילו כמו שאני עשיתי והוא מודע לזה

כם דיברתי עם אבא שלו על זה שלפעמים אני לא מבינה את הבן שלו ומה הוא חושב והוא אמר לי שהוא ככה עם כולם הוא רב עם כולם, הוא מתעקש על כלום ושום דבר, הוא רב פיצוצים עם כולם והוא הבעיה.

גם חברים שלו אמרו לו שהוא חייב לטפל בעצמו כי אם לא כולם יברחו ממנו.

עשיתי והערכתי אותו פי 7 ממה שהוא עשה במערכת יחסים הזו והוא עדיין בחר לקום וללכת כמובן שגם אני הרבה פעמים עמדתי על שלי וזה גם גרם למריבות אבל עדיין נלחמתי עליו אבל תמיד הרגשתי שאני אשמה שאני עושה הכל לא נכון. באמת שבמהלך הקשר הוא נתן לי הרגשה גם מאוד טובה שלא הרגשתי לפני, אך במהלך החודשים הרגשתי גם שאולי כדאי לי לקום וללכת.

האם הייתי במערכת יחסים מתעללת ?
האם הוא יחזור ? האם פשוט לא התאמנו ויש מצב שברגע שהוא ימצא את הבחורה הנכונה היא תאזן אותו ? או שהוא צריך קודם כל לטפל בעצמו?
האם הוא יתחרט על הפרידה ?