אני לא כמו שאני נראה לאחרים

שלום.,אני בחור באמצע החיים שעבר הרבה ומבין די הרבה (לפי דעתי לפחות) וככה גם אומרים לי.,
הסיפור הוא ככה אני בחור שקט מופנם אבל עם זאת יש לי ביטחון עצמי רב כי כמו שאמרתי כבר עברתי הרבה., אבל לא בחור שחצן לא מתנשא פשוט אני והשקט שלי. עכשיו שמתי לב לזה שמהצד זה נראה לאנשים שכביכול לא אכפת לי מכלום ושום דבר לא מעניין אותי ואין על מה בדיוק לדבר איתי ואין בשביל מה להיות חבר שלי.
ויתרה מזאת המראה שלי והסגנון שלי לא בדיוק כמו של כולם.,אני בחור גבוה מקועקע (בעיקר בידיים) וברגליים וקעקוע בולט בעורף של כתר ובנוסף אני בנאדם שאוהב מותגים וג'ינסים אבל כמו שכולם לובשים אדידס נייק... והסיפור הוא(סוף סוף) שאני את האמת לא יודע ליצור אינטרקציה לעומק ואת האמת שאני לא בדיוק מתעניין כ"כ באנשים שפגשתי לראשונה כי קשה ומוזר לי להתחיל ולדבר עם אנשים שאני לא יודע מה מעניין אותם ומה הם אוהבים אם זה מוזיקה סרטים תחומי ספורט וכל השאר. אני עד לא מזמן עבדתי במשך 4 חודשים במקום מסויים אבל לא הצלחתי ליצור קשר אמיתי עם אף אחד מהם גברים ונשים כאחד.,למרות שהיו קצת תחומי עניין עם אולי לפחות שישה אנשים שאהבנו את אותה סדרה ומישהו ספציפי שממש היה לי איתו אותו טעם במוזיקה(שחורה בעיקר). ובגלל שלא הרגשתי שאני שווה משהו אצל מישהו אז גם לא הייתי אומר שלום בבוקר לא אומר בוקר טוב כי לא הרגשתי בנוח בכלל אפילו בשביל זה. הייתי סה"כ בא לעבודה מתייחס רק לעבודה עצמה ושואל שאלות ומחליף איתם מילים רק בקשר לעבודה.,מה לעשות ואיך אני עושה וככה זה היה.בסופו של דבר לאנשים האלה נמאס מהנוכחות שלי וכנראה מהגישה שלי והחליטו שלא סופרים אותי יותר ואם הייתי בא לעשות משהו לסדר סחורה להוזיז משטחים אז היו נדחפים לי או מקדימים אותי ופשוט לא נותנים לי לעשות כלום וזה נתן לי להרגיש כמו כלום ושאני סתם מיותר שם. אז אחרי אותו יום(וגם באופן כללי כבר תכננתי לעזוב את המקום) אז בסופו של דבר עזבתי. אז עכשיו אני שואל האם הבעיה הייתה בי מלכתחילה או שהבעיה הייתה איתם??
והאם באמת סגנון של מותגים וקעקועים (ואני לא המקועקע היחיד היו עוד שני אנשים מקועקעים בעבודה ואפילו יותר ממני הקעקועים שלהם בולטים יותר משלי) האם הסגנון הזה גורם לאנשים להתרחק ממני ולא לרצות בחברתי?