מי צודק - הם או אני? מותשת אך מרוצה עם חיסון 3 בגוף

שלום לכולם,

השאלה הזאת היא סוג של פריקה גם על כל התקופה הזאת אז תהיו חופשיים להגיד מה שבא לכם.,

אני סטודנטית לחינוך , מהמרכז ובגלל כל התקופה הזאת נקלעתי כמו לא מעט לקשיים כלכליים מאחר ואני סטודנטית התחלתי לחפש עבודה ורציתי בחחום שלי שהוא חינוך מיוחד..

כיאה לתקופה, הכל היה מבולגן ממש מתחילת הראיונות ועד ההשמה ולכן עד שמצאתי עבודת חינוך בתקופה מאתגרת זאת מאוד שמחתי.

עם זאת, היה לי הרבה בעיות עוד לפני שהתחלתי לעבוד שם ולכן רציתי לשתף על מנת לדעת האם אני זאת שיצאתי לא בסדר.

אז ככה: לפני בערך חודש צלצלו אליי מהעירייה על מנת לקחת פרטים לעבודת סייע\ת בבית ספר, כמובן הסכמתי , כל התהליך הזה של העירייה למי שלא מכיר כולל לא מעט ראיונות (היום הכל בזום) וניירת לא פשוטה ונאלצתי כמעט חודש ימים (!) להתעסק בשליחת טפסים, מילוי והבאת ספחים שונים שדי הוציאו לי את הנשמה. באיזשהו שלב גם התחלתי לקבל ראיונות עבודה אחרות ידעתי כי לא ידעתי מתי כל זה ייגמר.

היו ימים שלמים שלא דיברו איתי וימים שלמים שאת לא יודעת מתי השנה תתחיל וכיצד. לאחר אין ספור טרטורים ושבוע לפני תחילת החודש , הגעתי למסקנה שעליי לשאול מתי אתחיל את העבודה - התשובות היו מתחמקות לרוב "לא יודעים, אבל נקווה ב1.9", כמובן שהכל בעירבון מוגבל בגלל כל תקופת הקורונה.

בינתיים עסקתי בחיפוש אחר עבודות אחרות, הודיעו לי ב28.8 שעליי להתייצב בעירייה על מנת לחתום קליטה (וזה כולל.. כמה מפתיע ) עוד מסמכי קליטה הגעתי למחרת וחתמתי, תוך כדי שאני מוותרת על הצעת עבודות אחרות שמגיעות.

משום ששוב לא הודיעו לי מתי אתחיל, נאלצתי לשאול שוב ושוב ולהרגיש "חופרת" והודיעו לי שעלי גם להיות מחוסנת.

אני מחוסנת ב-2 חיסונים שכמה מפתיע נגמרים בול ב-1.9 אז החלטתי להגדיל ראש ולעשות חיסון 3. מאחר ולא התקבלתי באופן רשמי לא הייתי זכאית לתיעדוף החיסונים של עובדי ההוראה ולכן עשיתי את החיסון די מאוחר שאפשרו לכולם.

יום לפני ה-1.9 מפקחת העירייה מודיעה לי די ברשמיות שהתקבלתי רשמית (בערב כמובן) ושאני מתחילה מחר. בבוקר. יופי, באמת, אבל אני לא מחוסנת עניתי לה. "זה לא מעניין אותי, תביאי את תעודת ההתחסנות שכבר יש לך" הייתה התשובה המדויקת.

שביקשתי מספר ימים על מנת להתארגן לחיסון ה-3 נאמר לי שחתמתי חוזה ולכן הדבר בלתי אפשרי ומבחינת המדיניות "לא קיים דבר כזה" ויתרה מכך, סוג של ביקורת ממנה שכדאי שהחיסון ה-3 יהיה בשעות הפנוי שלי ושלא יפגע לי בעבודה.

כמובן שהתעצבנתי, הרי זה זלזול באדם , בטח בעובד שבא לעבוד בתור עובדת חינוך וייתכן שאדבק. עקפתי אותה וביקשתי ממקור אחר מספר של מנהלת הבית ספר שאיתו אני אמורה לעבוד, המנהלת נשמעה קשוחה אבל סוג של הגיעה איתי לפשרה: , תעבדי שישי.

אני חייבת להיות כנה ולהגיד שהיום הראשון של עבודה בלעבוד שישי במערכת החינוך, זה לרוב לא משהו מוצלח, מעבר לזה שעל פי החוזה זה לא יום עבודה שלי אבל נאלצתי להסכים כי לא רציתי להגיע ללא חיסון בתחילת השנה ורציתי כבר לגמור עם הבירוקרטיה שלהם.

בעיר שלי חייבים לקבוע תור על מנת להגיע לחיסון ה-3 ובגלל כל המהומה של תחילת שנה, לקח לי זמן עד שהתפנה לי תור וגם שהגעתי חיכיתי לא מעט כי כל הילדים של תחילת השנה באו להתחסן.

מותשת אך מרוצה עם חיסון 3 בגוף, אמרתי לעצמי שהנה אני אתחיל למחרת לעבוד כפי שביקשו ממני.

למחרת בבוקר, הרגשתי נורא ואיום. בחילות, כאב ראש, כאב עצום ביד החיסון ולא יכולתי לזוז מהמיטה. סוג של "נקיפות מצפון" נקרא לזה שקמתי ב-4 בבוקר עם הכאבים האלו אמרתי לעצמי שאף אחד לא יבין אותי, גם ככה ביטלתי יום עבודה, אני לא יכולה לבטל שוב, אני אנוח עוד קצת ואקום.

לצערי לא קמתי. קמתי הרבה יותר מאוחר ממה שאני קמה ביום שישי טיפוסי, עדיין כואבת וכנראה עדיין בהשפעת החיסון, כמובן שחיפשו אותי מהבית ספר וגם המפקחת שאמרה לי כבר מקודם "שזה לא מעניין אותה" הדברים מסוג זה, התקשרו אליי, פדיחות של החיים.

ניסיתי להסביר לה בהודעות שאני בהשפעת החיסון אבל המפקחת התקשרה (ותאמינו לי - לא היה כבר בא לי לדבר איתה)

כתבתי לה הודעה שאני מתנצלת ולא אמשיך את השנה ככה. לא רשמתי שום דבר פוגע או מעליב על מנת לא להרוס לי עבודות בעתיד אבל סוג של ביטלתי את העבודה היחידה שיכולתי לקחת בתור סטודנטית , כמובן שהצטערתי על כך לאחר המעשה אבל הרגשתי כאילו אני מוחזקת בעבודה שמעליי גרזן (סליחה על התיאור הגרפי).


אבל באמת שבתוך תוכי ידעתי שההתנהלות שלהם לא מוצדקת.. אם היו עושים את הדברים כפי שצריך להיות ובזמן- הייתי מתחסנת ממזמן, גומרת עם זה ובאה לעבוד נורמלי, אני בנאדם אחראי עם מוסר ובסך הכל רציתי להיות מוכנה כדי להתחיל את השנה בטוב וכל זה דפק אותי לגמרי.

שסיפרתי להורים שלי - קיבלתי ביקורת נוקבת. אני הרי גרה איתם וקיבלתי תגובה שאני זו שלא בסדר, ואיך נתתי לעבודה כמו בעירייה ללכת וכמו תמיד אני אשמה.

אז רציתי לדעת את תשובת ההמונים - האם יצאתי כל כך לא בסדר?

אשמח למענה