מה לעשות? לא יודעת אם אני רוצה להפסיק או לא

אוקיי אז לפני כמה בערך יומיים או שלושה ימים (הזמן תמיד מתערבב לי בראש) אני עשיתי אומיגל (מין אתר שאפשר לדבר עם אנשים מכל הארץ) היה לי משעמם רצח ולא היה לי מה לעשות, הכרתי שם איזה מישהו, הוא היה סופר נחמד.. די חתיך אבל אני לא ממש יודעת מה אני חושבת עליו.
הוא ביקש את האינסטגרם שלי אחרי איזה רבע שעה שדיברנו ואני הסכמתי, אחרי זה דיברנו עוד איזה רבע שעה ואז ניתקנו כי הייתי צריכה ללכת.
יום אחרי זה הוא התחיל לכתוב לי באינסטגרם, ואת האמת זה היה מממש נחמד שיש לך עם מי לדבר.
זה לא שאין לי חברים או שאני תמיד בודדה, פשוט הוא היה נראה כמו אחד שמבין.
הוא בן 17 ואני 15.. הוא ב יא ואני ב י, עכשיו זה אולי נראה כזה ״גדול״ או משהו כזה אבל אני באמת יחסית בוגרת לגילי וכאילו אני מבינה הרבה ועברתי הרבה אז אני יודעת.
הוא התחיל כזה לספר לי כל מיני דברים על עצמו (לא דברים סוטים או משהו כזה)
וגיליתי שיש לו סוג של ״סיפור חיים קשה״, היה לו אבא חורג מכה, עד גיל 5.5, אחרי זה בגיל שש אימצו אותו משפחה נחמדה, יש לו אחים משם ואח מכן ואחים חורגים.. בקיצור סיבוכים.
ולא רק זה.. הוא פשוט היה סופר פתוח איתי..
הפתיחות שלו גרמה לי להרתע קצת.. הוא סיפר לי שיש לו הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, ושהוא מרגיש הרבה פעמים לבד למרות שזה לא תמיד נכון.
לגביי הפתיחות הזו הייתי בסדר..
אני ילדה מאוד אמפתית, מבינה הכל בדרך כלל יחסית מהר, רגשות של בני אדם, בגלל זה היה לי נורא קל להתחבר לדברים שהוא אומר, הייתי באותו מקום ואני מבינה את זה.
זה היה נחמד לדבר איתו אבל אז כשהתחלתי לענות לו הוא התחיל כזה להיות קרינגי בטירוף
לא בקטע סוטה, בקטע של ״אני ממש אוהב את התשובות שלך״ ״תודה שאת עוזרת לי ככה״ ״את גורמת לי להרגיש פרפרים״ ״את היחידה שמעלה לי חיוך על הפנים״ ״את היחידה שגרמה לי להיפתח אליה בזמן כל כך קצר״ ואז הוא התחיל עם הקטעים האלו ״אם נהיה בני זוג אני בטוח ש-״ ״אני ממש רוצה להיות הבן זוג שלך״ ואני כבר לא בטוחה אם זה נוראמלי או לא.
ולא יודעת.. זה הרגיש כזה קצת מרתיע, זה רק אני? זה סתם בראש שלי?
עכשיו עוד משהו להוסיף.. הוא ממש לא לוחץ עליי, דיברנו המון המון זמן ושעות ביומיים האלו, והשעות איתו עוברות מהר ממש, כאילו היה שמונה וחצי ופתאום השעה כבר 11 וחצי.
כשהוא ביקש את המספר טלפון שלי ואמרתי שזה פחות מתאים הוא ישר היה כזה ״רני ממש ממש לא רוצה שתיתני את המספר שלך בלי שאת בטוחה ב100% שאת רוצה אותו״.. דברים כאלו
אני ממש ממש לא יודעת מה לעשות, מצד אחד הוא גורם לי להרגיש באיזשהו מקום לא כל כך נעים ולא בנוח אבל מצד שני זה מרגיש כאילו אני יכולה להגיד לו הכל והוא לא ישפוט.
זה קצת מרגיש כאילו אני רוצה להפסיק לדבר איתו אבל מצד שני אם אני אפסיק לדבר איתו זה יהיה בשבילי ממש עצוב…
וכאילו היה לו גם פעמים שהוא אמר כזה ״אוף למה אני לא לידך״ או ״אני בטוח שעוד כמה זמן כבר לא תיהיי רווקה״ (שוב זה לא היה בקטע סוטה אלא בקטע קרינגי)
מה אני אמורה לעשות עכשיו? אני דיברתי איתו, גם באו מיגל הזה, הוא לא איזה איש מבוגר שמתחזה לילד בן 17, הוא ילד בן 17 אני בטוחה בזה, אבל אני לא יודעת אם אני רוצה להפסיק או לא.. ואם כן אז איך אני אומרת דבר כזה? בחיים לא היה לי חבר ואין לי מושג איך מתחילים שיחה כזו.
אני ילדה מאוד בוגרת לגילי.. אבל אף פעם לא יצא לי להתנסות ביחסים של בת ובן זוג..