האם אני צריך ללכת לזונה להתנסות ולהתחיל לחיות?

אני בתול,החיבוק האחרון שקיבלתי מבחורה היה מלפני כמה שנים. בחורות היו מתחילות איתי אבל לא הגענו לשיחה של יותר מכמה שניות כי יש לי בעיה עם הבטחון וחסך בתקשורת עם בנות המין השני מעל לכמה שנים"טובות"..
תמיד ראיתי את עצמי במעגל חברותי קטן..עוד מאז שאני קטן דמיינתי שיש לי חברה ואין בגידות,אין שעמום,אין להתנשק מאחורי הגב...כלום כלום..100%נאמנות ,4-5 חברים הכי טובים שאפשר לספר להם הכל וזהו זה מה שרציתי
אני לא הגעתי למצב של סקס או מציצה מבחורה כי אולי פחדתי מזה גם אבל רציתי תמיד שזה יהיה עם מישהי שאפשר לסמוך עליה,אני לא אתן לכל אחת לראות אותי ערום ולעשות איתי דברים...
אבל בזמן האחרון עולות לי מחשבות...אולי אני סתם מגזים?מפספס את כל השנים הכי יפות שלי..על מחשבות מפגרות של לא לעשות סקס רק עד שתהיה חברה..ובקצב שהייתי דוחה בחורות זה לעולם לא יקרה ובסופו של דבר אני אהיה בתול בן 30 כמו ששאל פה מישהו והמליצו לו על סרוגייט...
הגעתי למצב שהחברים שהיו לי זה מהאנטרנט ואני איבדתי גם אותם..הייתה לי ידידה מארץ אחרת שכל יום היינו מתכתבים 4 שעות..הרבה אימיילים..ויום אחד לפני שבועיים היא נעלמה והבנתי שאין לה מה לחפש איתי יותר אז לא שלחתי אימייל של מה קרה. אפילו ברשת(וקרה לי כמה פעמים)החברים שלי משם נטשו אותי
אני לא מבין למה זה קורה לי, אין לי אופי רע..בחורות אמרו לי שאני נראה טוב ותסלחו לי על המשפט הבא,זה לא משחצנות אני רוצה שתציירו תמונה למרות שבאמת אמרו לי את זה כמה פעמים..את המשפט"אתה יכול להשיג מי שרק תרצה"שמעתי הרבה אבל מה הלאה?
מה אני צריך לעשות?האם אני צריך ללכת לזונה להתנסות ולהתחיל לחיות?לצאת עם בחורות,להביא אותן הביתה?מועדונים,קעקוע בשביל הכיף מבלי לפחד או שאיפה שאני נמצא זה בסדר? אני לא יודע להבדיל,אני מפחד להתנסות ואפילו לא רוצה להתנסות ואפילו המשפחה שלי רומזת לי בעקיצות על זה שאני צריך "לפרוק את היצרים" ובפועל מספיק לי לאונן או להסתכל על בחורות ברחוב וזהו... (ובלי קשר-ערכתי את השאלה- אני לא מאמין בלהתחיל עם בחורות,אני אוהב יותר שזה במקריות,נגיד בעבודה,עזרה בסופר ודברים כאלה ולא במטרה ישירה ברחוב או משהו ,אני אוהב את זה בספונטניות וזה גם למה התחלתי עם בחורות רק פעמיים בחיים)