[פריקה/בקשת מידע] אני נשבר. מה לעשות?

היי, בן 29. אני מטופל אצל פסיכולוג. זה פסיכולוג ה9 שאני מחפש ולפחות מצאתי קצת קליק איתו.
לצערי אני לא מצליח להתמודד ולקבל את העזרה שאני צריך. אני חווה בדידות אפשר לקרוא לזה גם ניוון משום שהייתי במיטה יום יום ולא יוצא מהבית קרוב ל4-5 שנים. חוויתי טראומה חברתית ומשם בדידות. לא מצליח כמה שאני עובד עם הפסיכולוג על זה. לא מצליח לפתח יכולות חברתיות. אני שתקן. צנוע. ביישן. אם תרגיש/י רע אני יכול להרים אותך. ואני חושב שהכי קשה להודות אבל גם אני בנאדם דיכאוני.

אני כל כך לבד שזה כבר מתחיל להשפיע על התפקוד היומי. אני עצוב כל יום כי אני לבד. כל דבר שאני עושה לא מצליח. אני כל כך לבד שקשה לי ואין לי עם מי לדבר על החוויה שלי בחיים. על הגיל שמתחלף ל30 תכף. מרגיש שהחיים הסתיימו ושכחתי ללחוץ על "יציאה מהמשחק".
ממש קשה לי להגיד את הדבר הבא, אולי לכם ישמע אקוטי אבל אני לא מצליח כמה שניסיתי וכמה שחוויתי ליהיות ללא קנאביס.
אני לא נגד אבל מודע ששימוש יתר מגביר דיכאון. מרחיק חברתית. מסריח.
כרגע אני לא מעשן בכלל ואני כבר קרוב לחודש וחצי ללא עישון. כמו בפעמים קודמות כשאני מעשן זה מרגיע לי את האובדנות. קל לי יותר לתפקד ואני יכול להצליח לסבול את הבדידות.
ציפרלקס זה כדור מומלץ וראשוני (לכל מי שקורא את זה) וממליץ לכם במידה ואתם בדיכאון ורוצה לנסות לצאת. זה נותן לכם פוש קטן להעלות ללמעלה.
אבל חזרה לנושא. אצלי זה שונה. הוא לא עוזר בכלל. כניראה הגוף שלי פיתח עמידות לזה(לוקח אותו קרוב כבר לשנתיים)
אני כל כך לבד. קר לי בלב. חשוך לי מסביב. אין לי חברים ואנשים לעזור לי.
ייעצו לי "תיראה אם קנאביס עוזר לך, עדיף לך ליהיות מטופל על ידי רופא משגיח. מאשר לעשן זנים שלא תורמים לך"
אני לא פה מתוך צורך, דחף סתם לעשן קנאביס, סתם למצוא איזה כיוון טוב. להרגיש היי.
חוויתי וחייתי בהפסקות מעישון. אני מטופל אצל פסיכולוג ובכללי לא חושב שמישהו צריך להישען על קנאביס.
פשוט אחרי כל הניסיון שלי עם תרופות שונות, טיפולים שונים. אני רוצה לנסות קנאביס אמיתי ומתפלל שאולי זה יהיה התרופה היחידה שתעזור לי כי באמת שום דבר אחר לא עוזר לי כאן.

מידע:
1. האם יש פסיכיאטר שאתם מכירים שיודע ללוות חולה ויודע לטפל בקנאביס?

2. האם יש כאן אנשים שחיים לבד בודדים? איך אתם מצליחים לנהל שיגרה רגילה מבלי להרגיש את הדברים שכתבתי למעלה?

3. מה קורה למוח שלנו כאשר אנחנו בודדים ללא חבר'ה סובבת. האם יכול ליהיות פגיעה פיזית במוח עצמו כתוצאה מניוון (לישון יום יום וליהיות במיטה במשך 4-5 שנים)?

4. אם אני בדיכאון שנע בין בינוני לגדול במשך של תקופה של 4-5 שנים, האם יכולה ליהיות שנגרם לי נזק גופני גדול?

5. אתם מאמינים שיהיה בסדר?(זה לא בציניות. באמת מאמין שלא יהיה בסדר לפי החוויה שלי)

6. יש פה מישהו שאוכל להיעזר בו בתמיכה ולהתאמן על דיבור שאוכל להמשיך לנסות לעבוד על לייצר שיח עם אנשים?

תודה לכולם. מקווה שלא תשפטו אותי מידי ותבינו שבאמת יש כאן בנאדם במצוקה שמנסה בכל טיפה מקרוסקופית לנסות לשנות החיים האלה.. ללא הצלחה.. כבר.. 4-5 שנים..