ידיד שאני לא מעוניינת בקשר איתו לא מפסיק להציק לי

היי.
יש לי ידיד שפעם היה הידיד הכי טוב שלי שהייתי יכולה לספר לו הכל, לדבר איתו על הכל וכו'... לפני שנתיים בערך שהכרנו לראשונה שנינו יזמנו את השיחות אחד עם השניה והתחלתי לחבב אותו. התברר שעם הזמן הוא אהב אותי ורצה להיות איתי. יום אחד אמר לי שהוא רוצה להיות איתי והסכמתי. הייתי מבולבלת והסכמתי לזה רק בגלל שריחמתי עליו כי הוא סיפר לי שלא הייתה לו חברה אף פעם ושכל אחת שהוא התקרב אליה היא דחתה אותו. הינו ביחד 4 ימים והחלטתי שאני נפרדת ממנו בשביל לא לפגוע בו (כי סה"כ רק חיבבתי אותו וזה לא היה כלכך רציני בעיניי) ומאז הוא לא מוותר עליי.. לקח לי שנה להפסיק לריב איתו על שטויות ולנסות לראות אותו כידיד טוב. השנה הזאת אני ניסיתי להיות מאוד סבלנית כלפיו והתגובות שלי והעצבים נהיו יותר מתונים ומפעם (גם בלי שום קשר אליו). הוא הפך להיות הידיד הכי טוב שלי ומאוד אהבתי את השיחות שלנו. לקראת הפברואר (אחרי חצי שנה) שנינו הרגשנו שאין לנו נושאים לשיחה וזה עשה רושם שזה מציק לו. הוא פשוט התחיל לפתח שיחות על דברים כלכך שוליים ולא חשובים כמו מזג אוויר ודברים בסגנון. הוא חיפש כל נושא אפשר לדבר עליו ואז הוא מצא אחד - המורה שלי. כן זה נשמע הזוי אבל יש לי מורה אחת שהקרבה שלי אליה מאוד חזקה. הוא פשוט לא הפסיק לדבר איתי עליה, התחיל לנסות לפעמים להתבדח על חשבונה ואני לא יכולתי לסבול את זה אבל זרמתי בכל זאת. בזמן האחרון הרגשתי מועקה גדולה בכל מה שקשור לקשר שלנו.. לקחתי החלטה והיא להתרחק ממנו.. זה לא עוזר, הוא ממשיך לשלוח לי הודעות, ממשיך לשאול אותי אם יש סיכוי שנחזור להיות ביחד ובזמן האחרון הוא שואל אותי שאלות מאוד מוזרות שאין לי מושג מאיפה הוא מביא אותן כמו, "אם היה לך בן והוא בא ואומר לך: אמא אני מתחתן עם ערביה, היית מקבלת את זה?" או "להיות אתאיסטית זה כיף?" ושוב, דברים מאוד הזויים. אני עונה מחוסר נעימות כי אני לא אוהבת לפגוע באנשים אבל אני באמת כבר לא יכולה עם זה יותר.. אני לא מצליחה להתנתק ממנו סופית אף פעם וזה לא משנה כמה אני מנסה. הוא מנצל את המצב הביטחוני ושולח לי "את בסדר?" בכל פעם שיש אעזקה (אנחנו תושבי מרכז) ומה אני יכולה להגיד לו כבר? אני בסדר? כי אז זה עוד פעם יוביל לשיחה עם שאלות מוזרות. הוא ילדותי מאוד, לא מרפה, לא מבין שאני לא בעיניין שלו גם כשאמרתי לו את זה בצורה הכי מגעילה שיש ולא מסכים לקבל את זה שאני רוצה להתרחק ממנו.
קשה לי, אני מרגישה פשוט אובדת עצות. מה אני אמורה לעשות איתו?