קשר של 3 חודשים שנגמר באכזבה גדולה

לפני 3 חודשים הכרתי את האקסית שלי באפלקצייה, אם להיות כנה לא האמנתי שאוכל למצוא משהו אמיתי וטוב באפלקציות האלה.
במשך שלושת החודשים שהיינו ביחד המערכת יחסים שלנו הייתה פשוט מושלמת, גיליתי עליה המון צדדים ודברים טובים, לראשונה בחיי הכרתי בחורה רצינית שמדברת איתי באותו תדר ושיש לה אותן שאיפות ואותן ייעדים בחיים.
במהלך 29 השנים שלי חוויתי ועברתי מגוון מערכות יחסים, חלקם מאוד קצרות וחלקם ארוכות יותר.
בשלושת החודשים האלה התאהבתי בה כמו שלא התאהבתי באף בחורה בכל מהלך החיים שלי, היו בה את כל האלמנטים והתכונות שאי פעם חיפשתי באישה: היא הכילה אותי, כיבדה אותי, האמינה בי, הרימה לי, הייתה שם בשבילי תמיד ואני בשבילה, נתנה לי הרגשה אמיתית שהיא מקבלת אותי כמו שאני, עם היתרונות ועם החסרונות, היא נתנה לי יחס, הרגשה ואהבה שמעולם לא חוויתי מאף בחורה, היו לנו כלכך הרבה דברים משותף, היינו החברים הכי טובים אחד של השנייה, השלמנו אחד את השנייה בכל המובנים האפשריים ובאמת ובתמים בפעם הראשונה בחיי אמרתי לעצמי "היא האחת" , "תשמור עלייה כי היא האחת שחיכית לה כל החיים".
אני יודע, אני כנראה נסחף ומגזים אבל ללא ספק הרגשתי ככה וגם היא הרגישה ככה כלפיי, היא אמרה שאני המתנה הכי גדולה שהיא קיבלה בחיים, שהיא זכתה בי, היינו כלכך מאוהבים ומאושרים ביחד.
הבטחנו אחד לשנייה שלא משנה מה יקרה, אנחנו תמיד נלחם אחד על השני, תמיד נמצא את עמק השווה ושתמיד נהיה כנים, פתוחים וקשובים אחד לשני ולעולם לא נוותר על הקשר הזה.
בתקופה הקצרה הזאת אנחנו כבר תכננו שבפרק זמן של 6 חודשים אנחנו רוצים לעבור לגור ביחד וגם תכננו את העתיד המשותף שלנו ביחד (ברמה שאמרנו שתוך שנה מהיום אנחנו מתארסים).
לראשונה בחיי, לאחר שעברתי המון מערכות יחסים באמת האמנתי בכל כולי שזה הדבר האמיתי, שהיא באמת האחת והאחרונה כי מעולם לא חוויתי משהו כזה, מעולם לא חוויתי רגשות כאלה חזקים עבור בחורה, גם בקשר של שנה לא חוויתי משהו דומה לזה מעולם.
לצערי, בגלל התנהגויות שלי: אובססיה, לא הייתי מקבל את העבודה שהיא צריכה קצת ספייס והייתי מתאכזב שהיא מבטלת פגישות שלנו, הייתי פונה לחברה טובה שלה בשביל לשאול אם היא בסדר ואם השתנה משהו כי היו מלא פעמים שהיא פחות הראתה חיבה וחייתי כל הזמן בפחד שהיא תפרד ממני או שירד לה ממני ונתתי לה להיות כל עולמי והמרכז של החיים שלי מבלי להתחשב שגם לה יש צרכים וחיים משלעצמה.
פישלתי בכל דרך אפשרית בנושאים האלה, הבטחתי 3 פעמים שאני אשתפר ואעבוד על עצמי, בפעם הרביעית היא התעצבנה מאוד ולקחה הפסקה ליומיים .. ניהלנו שיחה לפני שהיא לקחה הפסקה והיא הציגה לי את כל הדברים שמאוד מפריעים לה בי, דברים שלטענתה הדליקו לה נורות אדומות והפילו לה אסימונים, הקשבתי בקפידה לכל מה שהיא אומרת והבטחתי באמת הפעם לתקן ולהשתפר ולצערי היא לא קיבלה את ההרגשה שזה באמת יקרה והיא כבר איבדה אמון במה שאני אומר .. לאחר שחזרנו לדבר היחס שלה כלפי השתנה, פתאום היא לא רצתה לעבור לגור ביחד בזמן הקרוב בגלל אילוצים כאלה ואחרים, היא כבר לא הראתה כלפי חיבה.
יומיים לאחר מכן תוך שידור "עסקים כרגיל" היא נפרדה ממני.
לאחר הפרידה המשכתי לעשות כל טעות אפשרית: שלחתי לה הודעה יום למחרת שאני מצטער ושאני באמת מבטיח להשתנות ושחבל שהיא מסיימת קשר כלכך טוב, זה היה ריב ראשון שלנו ובאמת אמרתי לה שאני למדתי את הלקח וקיבלתי ניעור ואני באמת רוצה שנעבוד על זה כי היה לי כלכך חשוב הקשר הזה .. פרסמתי פוסט ברשת החברתית על אכזבה, נרשמתי שוב לאתרי הכרויות מתוך תסכול ומתוך מקום של להתמודד, היא גילתה את כל זה ונהילה איתי שיחה אחרונה בטלפון ואמרה שהיא לא רואה שוב סיבה בעולם לחזור אלי ושאני אניח לה לנפשה ..
לסיכום, עשיתי כלכך המון טעויות שאני כלכך מצטער עליהן .. הלוואי והייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור, זה היה הקשר הכי טוב שהיה לי בחיים, הבחורה שהכי התאהבתי בה אי פעם .. לקחתי על עצמי החלטה ללכת לקאו'צר בשביל לעבוד על עצמי בשביל שזה לא יקרה לי שוב, בשביל לדעת להעריך את עצמי, לאהוב את עצמי ולא להפוך מערכת יחסית למרכז החיים שלי.
אנחנו לא מדברים כבר שבוע וחצי, עדיין לא מעכל את המצב, אני מנסה להעסיק את עצמי בכל דבר אפשרי, לצאת עם חברים, להתאמן .. אבל כל יום חדש שמגיע המחשבות האלה צפות שוב: כל הדברים הטובים שעברנו ביחד, המחשבה שהיא כבר עם מישהו אחר .. שמישהו אחר עושה לה טוב ..
אני יודע שאין לי שום אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור ואין לי אפשרות לתקן את זה .. אני הרסתי בידיים שלי את הקשר הקסום הזה ואני כנראה לעולם לא אסלח לעצמי גם אחרי שאעבוד על עצמי .. אני מכבד את בקשתה ולא שולח לה הודעות ולא פונה אלייה, כנראה היא כבר המשיכה בחיים שלה והיא כבר הכירה מישהו אחר .. כי בשיחת פרידה שלנו היא אמרה שאין לה כבר רגשות אלי ..
אני יודע שאני צריך ללמוד מטעויות, שזה חלק מהחיים שדברים כאלה קורים בשביל ללמד אותנו להבא, אבל עדיין אני מרגיש ריקנות, פספוס אמיתי של משהו שכנראה היה יכול להיות זוגיות עד לחתונה ואני באמת שכבר לא מאמין שאמצא משהו אמיתי וזהה למה שחוויתי איתה.
תודה על הקריאה.