רוצה חברה וצרות אחרות בחיים

הי לכם. אין לי יותר מדי מה לחפש בתגובות, אולי קצת הזדהות ואם יש לכם משהו לייעץ אז אשמח, אבל בעיקרון אני פשוט מפרסם פה כמו רבים אחרים כי זה יושב לי בלב. בקיצור אני כבר בכיתה י"א בן 16 ואין לי ומעולם לא הייתה לי עדיין חברה. מאז שאני קטן אני סובל מהימנעות מיצירת קשר עם בנות. תמיד קשר עם בנות המין השני הפחיד אותי באופן בלתי מוסבר, ורק בשנתיים האחרונות פתאום נפתחתי. היום יש לי הרבה חברות בנות ואין לי בעיה להיות בקשרי ידידות עם נשים, אבל אני עדיין לא מצליח לעבור לשלב שבו אני בזוגיות עם בחורה. אני מאוד מאוד רוצה, וגם היו לי התאהבויות רציניות בשנים האחרונות אבל אני אף פעם לא מממש את זה. תמיד אני נותן לעצמי תירוצים למה לא לעשות עם זה כלום, כל פעם משהו אחר. אני לא ברמה שלה, אני אפשל את זה, אנחנו ידידים קרובים מדי וכאלה דברים. אני אפילו לא יודע איך בדיוק אני אמור לגרום לזה לקרות. יש בנות שאני מחבב, אבל בכל פעם עד שאני מתחיל לחשוב על האפשרות של זוגיות אנחנו כבר ידידים קרובים, ואז אני מוותר על זה מראש. נורא קל להגיד "לך על זה תציע לה לצאת מה כבר יקרה" אבל יישום של זה נראה לי מטורף. אני גם לא יודע לנהל את כל הדברים האלה, לכולם יש חברה ולכל החברים שלי כבר היו מספר קשרים זוגיים בעבר אנשים שלא מתעלים עליי פיזית מנטלית או רגשית ואיכשהו הם מצליחים ואני לא. זה כלכך מתסכל! ומה קורה אחרי שאני אציע למישהי לצאת? נגיד נלך לדייט, אני לא אדע מה לעשות! אין לי שום מושג איך הדברים האלה עובדים, מה לעשות מה לא לעשות. כמה הייתי רוצה פשוט שיהיה דרך קצרה ומהירה להיות בזוגיות עם מישהי, כמו פעם כשהיינו קטנים. מישהו (כמובן לא אני, לי לא היה אומץ) היה בא לילדה אחרת ואומר לה "רוצה להיות חברה שלי?" ואז היא הייתה אומרת "כן" וזהו הם ביחד. למה זה לא יכול להיות ככה? למה צריך לעבור את המסע המביך הזה של לצאת עוד פעם ועוד פעם. אני כל כך מפחד להרוס הכל בכל רגע נתון, אני לא אדע מה לעשות. איך זה עובד, איך האינטראקציה הזאת מתנהלת? אני מבועת שהיא תבין לא נכון את הסיטואציה ותחשוב שזה סתם מפגש בין ידידים ואז אני אעשה איזה צעד לא נכון ואשמיד קשר טוב? או להפך, מה אם היא תרצה שנתנשק? איך אני אעשה מה שצריך? איך אני אבין למה היא מתכוונת, ואני בכלל לא יודע להנתשק! לא עשיתי את זה אף פעם, אין לי שום ידע בזה. איך אני אדע שזה הרגע ואני לא אפשל הכל?! יש כל כך הרבה מקומות לטעות בהם, להפוך את זה לערב מביך ולא נעים שאחריו הקשר שלנו יהיה אחר ויכול להיות שאני אאבד חברה טובה. אני עד כדי כך מבועת מכל הסיטואציה שלפעמים אני חושב אולי לא כדאי לי בכלל להיכנס לזה, להמשיך במצב הקיים. ומצד שני. אני כל כך רוצה חברה. אני מרגיש שאני צריך את זה, אני צריך אותה. כרגע אני אפילו מצליח לחשוב על מישהי ספציפית שאני רוצה לצאת איתה, ובאמת שאפילו כתבתי על זה פוסט אחר פה לא מזמן, אבל אני לא חושב שאני אוכל אי פעם להציע לה. פשוט אין בי את האומץ, למרות שאני חושב שאני מאוהב בה.
וואי איזה מגילה. תודה רבה ממש לכל מי שקרא עד למטה וגם למי שלא, אשמח אם תוכלו להגיב בכל מובן, סתם כדי שאני לא ארגיש שאני לבד בדבר הזה. כל כך מתסכל.