אני מרגיש שאני חי בטלנובלה, בבקשה תעזרו לי לסיים את העונה

קצת אקספוזיציה: אני מאוהב בידידה שלי כבר זמן מה, היא במובהק לא בעיניין שלי למרות שיש לנו אחלה כימיה. עד עכשיו לא ניסיתי כלום אבל עכשיו משהו השתנה ואני תוהה מה לעשות (וזה כנראה לא מה שאתם חושבים).
אז ככה, עומדות בפניי שתי אפשרויות. האחת היא להמשיך בחיי כרגיל ולא לומר לה כלום, שזה לא כיף ודי תוקע אותי במצב הזה, אבל לפחות נשאר ידידים. המובן הרע הוא שאני אף פעם לא אהיה באמת מרוצה מהקשר שלנו, וזה גם די מסרס אותי מלהמשיך הלאה.

האפשרות השנייה היא לשלוח לה הודעה בנוסח הזה "מאיה אני חושב שאני מאוהב בך" ולראות איך היא תגיב. אפשרויות התגובה הן:
א) "גם אני" (התרחיש האידאלי שהסבירות שיתרחש שואפת לאפס)
ב) "אתה צוחק נכון?" (התשובה שלי תהיה בתחילה לא, וכנראה אחר כך תהפוך ל"סתם הייתי ממש עייף ואמרתי שטויות, לא באמת התכוונתי לזה")
ג) "אני מניחה שאפשר לתת לזה ניסיון" (גם כן תרחיש טוב, שככל הנראה ייגמר בצער רב)
ד) "אני לסבית". (סבירות גבוהה להתרחשות - יהפוך לאותה תגובה כמו במשפט ב')

עכשיו, לפירוט העלויות והרווחים:

א) - הסדרנו את העובדה ששנינו מרגישים כך אחד כלפי השנייה, נצא לדייט ויש סיכוי שזה יעבוד - האופציה המועדפת אך חסרת סיכוי באופן מעורר חלחלה
ב) - היא תגיד "יצחק אני מצטערת, אני פשוט לא חושבת עלייך באופן הזה" ואז אני אגיד לה "לא לא הכל טוב תשכחי מזה אני סתם על שעתיים שינה אני לא יודע מה אני חושב וכותב שטויות אל תקחי את זה ברצינות". כלומר, יצאתי בטוב, היחסים שלנו נשארים כמו שהם.
ג) - יוצאים לדייט, האפשרויות הן: היא לא תחוש אליי שום רגש של אהבה ותסיים את זה מהר מאוד, ואז יהיה מביך בין שנינו ובמשך כמה זמן היחסים שלנו יתדרדרו כמה חודשים לאחור לפני שנהינו יותר פתוחים זה לזו (סבירות גבוהה). אפשרות שנייה היא שהפרשת ההורמונים שלי תגרום לשרשרת כימית בלתי צפויה שתשפיע עליה ואיכשהו בדרך לא דרך תגרום לה להימשך אליי בחזרה. נצא לעוד דייטים וייתכן שזה יוביל לאיזשהי סוג של זוגיות.
ד) - הסבירות להתרחשות זו גבוהה מאוד בשל אי הוודאות המינית שהיא הביעה באוזניי, לא ברור לאיזה מין היא נמשכת. יש לקחת אפשרות של דחייה על בסיס מגדר בחשבון. במקרה כזה היא תאמר לי "יפתח מצטערת, אני לא נמשכת לבנים" ואז אני אגיד שוב "הייתי עייף כתבתי שטויות לא יודע מה חשבתי לעצמי ועזבי גם ככה כבר עבר לי".

עד אתמול כל זה לא בא בחשבון כי פחדתי מהאפשרות של לחרבש הכל ולגרום לי ולה לא נעים. אבל אתמול היא פחות או יותר הבהירה לי שהיא לא מחפשת את קרבתי בשום דרך ומסיבה לא ברורה, ככל הנראה בגלל התסכול שלי, זה רק גרם לי לחשוב על האפשרות של לספר לה. עד עכשיו היינו במין דיסטנס כזה אבל עכשיו כשהוא נשבר, אני אומר על הזין שלי! ככל הנראה היא לא מרגישה כלפיי אותו דבר, אבל אולי אם אני אשים את זה על השולחן אני אוכל איכשהו לשחרר את הרגשות שלי ולפתוח את זה סוף סוף, כי כרגע אני בערך כלוא בתוך הדבר הזה. וחוץ מזה, וזה עניין שאולי בגינו לא כדאי שאני אעשה משהו כי הוא בכל זאת מונע מיצרים רעים, לא אכפת לי לגרום לה את אי הנעימות הזאת של לדחות אותי. כבר נפגעתי מספיק מהעובדה שהיא לא נענית לשום מחווה שלי, ובאופן בוטה העדיפה אנשים על פניי מבחינת את מי היא אוהבת יותר. ועכשיו אולי זאת דרכי להחזיר לה - לשים את זה על השולחן, לומר לה מה אני מרגיש, ולתת לה לנסות להתמודד עם זה.
זה אגואיסטי מצידי אני יודע, אבל איכשהו כבר לא אכפת לי לגרום לה להרגיש לא בנוח ומבוכה, כי אני כבר כל כך נפגעתי ממנה, שאני פשוט לא שם זין.
בקיצור, האם לקחת את הסיכון ולכתוב לה? האם להשאיר הכל כמו שהוא? בבקשה תעזרו לי להמשיך הלאה מהפרק הזה בחיי.