היא לא אוהבת אותי חזרה וזה כואב

הי שלום
אני מאוהב בידידה טובה שלי תקופה, כבר כתבתי על זה פה בעבר ואני יודע שאני חופר על זה אבל באמת שאין לי שום מקום אחר לפרוק בו. אין לי עם מי לדבר על זה, ואני פשוט מתוסכל כל כך מזה.
אנחנו חברים טובים כבר שנה בערך ביחד בכיתה וזה, אני רואה אותה הרבה מאוד כידידה והיו לנו מספר שיחות נפש שהבנתי שאני באמת מאוהב בה. אני מאוהב בה ממש, הריח שלה, הפנים שלה, האופן שהיא מדברת, אני שרוף עליה. אבל היא לא מרגישה כלום כלפיי ומה שעוד יותר גרוע זה שהיא סיפרה לי (כידידה לידיד) שיש לה קראש על חבר אחר שלי שהוא גם מכיר אותה מהחטיבה. היא הציעה לו חצי בצחוק לצאת והוא אמר לה שהוא לא בעניין, וזה נתן לי קצת תקווה (לפחות אני לא צריך לראות אותם כזוג) אבל עדיין הייתה לנו איזו שיחה פעם, הלכנו ברחוב בסביבות 3 בבוקר אז הרשיתי לעצמי לדבר בפתיחות למרות שאני מסתיר את הרגשות שלי די טוב, ואמרתי לה שהייתי מציע לה לצאת אם היא הייתה בעניין כי למה לא (כמובן שתירצתי את זה בזה שאני מאמין שלכל אחד מגיע צ'אנס לא אמרתי לה שאני רוצה לצאת איתה דווקא כי הבנתי שהיא לא בקטע שלי), והיא אמרה לי חד משמעית פחות או יותר שהיא לא רוצה לצאת איתי, ואם זה לא כואב מספיק היא אמרה לי, בניסוח הזה, "הייתי יוצאת איתך אם היית יורם*" (*יורם הוא השם הבדוי לחבר שלי שיש לה קראש עליו). אין לי שום טינה אליה אני יודע שהיא אמרה את זה בלי שום ניסיון להעליב אותי או משהו לחלוטין בתמימות כי אני ידיד שלה והיא לא חושדת שיש לי רגשות של ממש כלפיה. אבל אני כל כך מבואס מזה זה פשוט כואב לי לחשוב על זה.
בבקשה תעזרו לי להיפטר מהרגשות ולהמשיך הלאה? כל פעם שאני פוגש אותה (וזה ליטרלי כל יום) אני רק מנסה להתקרב אליה, לדבר איתה, להצחיק אותה. אני מוותר אפילו על דברים שהייתי נהנה לעשות כדי לעזור לה בכל מיני דברים היא מבקשת, למרות שאני יודע שאין סיכוי שכמה שאני רק אהיה נחמד אליה, ואתקרב אליה, ואחבק אותה כשהיא בוכה ואצחיק אותה לפעמים היא בחיים לא תאהב אותי חזרה. אני מרגיש כבר טיפה אובססיבי, אני חושב עליה המון, אני מתמוגג מבפנים כשאני מדבר איתה. לעזאזל היא כל כך יפה! והיא אפילו לא כזה יפה במונחים שהייתי מגדיר כל בחורה אחרת, אבל כשאני מסתכל עליה אני מרגיש ממש פרפרים בבטן פשוטו כמשמעו.
מה לעשות?!