נפגשתי עם היזיז והבן זוג נפגע מזה, איך אפשר להתגבר על המשבר הזה?

היי, אשמח לעונים.
אני בת 19 בזוגיות חמישה חודשים. זה זוגיות מורכבת בגלל פער גילאים של 10 שנים, והבדלי דת ממש חזקים, האהבה שלי אליו כל כך גדולה שהיא מצליחה להחזיק את כל המורכבות שלנו למרות שבתחושה של שנינו אנחנו יודעים שמתישהו זה יגמר ואנחנו תמיד אומרים שתשאר ביננו אהבה לא ממומשת.
פעם היתה לי איתו שיחה שהוא אמר שאין לו בעיה שהבנות זוג שלו יהיו עם מישהו אחר ביחסים מיניים, אני הייתי בשוק איך זה לא אכפת לו, הוא אמר שהוא יודע ש99 אחוז מהעולם לא חושב כמוהו אבל הוא טוען שלמה לא לפרגן לבת זוג שלך שתהנה עם מישהו.
לפניו לא היתה לי שום זוגיות, היתה לי יזיזות של שנתיים שנגמרה בדרסתיות ואין לי איתו קשר בכלום כבר שמונה חודשים. לפני כמה ימים הוא כתב לי שהוא מרגיש שהוא חייב לי הסבר על איך שזה יסתיים ביננו ושאל אם אני רוצה להפגש, שאלתי את הבן זוג שלי והוא אמר שאני יעשה מה שטוב לי ואין לו בעיה רק שיהיה לי ברור שליזיז הזה אין הרבה כוונות מעבר ללהחזיר את הקשר שהיה לנו. כתבתי ליזיז שלי שאני לא מעוניינת לחדש איתו את הקשר אבל חשוב לי לשמוע מה יש לו לומר ולכן נפגשת. אמרתי לבן זוג שלי שאני מפחדת שיקרה ביננו משהו אז הוא אמר שמקסימום יקרה ולא נורא תכלס נפגשנו ודיברנו ובאיזשהו שלב הוא נישק אותי בפה. כשזה התחיל אמרתי לעצמי אוקי זה בחירה שלי אם לעשות את זה או לא כי בן הזוג שלי מבחינתו מפרגן לי את זה וכו. לא הצלחתי להנות מזה אבל המשכתי מתוך ריצוי ובשביל שאני יצליח להכיל את עצמי בתוך הריצוי הזה פשוט עשיתי ניתוק בראש מהסיטואציה. לא היה לי טוב איתו אבל הניתוק מהסיטואציה היה כל כך חזק שאשכרה לא הצלחתי לשמור על עצמי ועל הגבולות שלי. מייד אחרי הערב הזה ספרתי לבן זוג מה שקרה, אמרתי לו שהתנשקתי וזה מסריח, הוא הגיב לי שזה בחירה שלי ואז המשכתי לספר לו מה בדיוק היה שם והוא אמר שהוא מסתכל עליי כאל סטוציונרית אמרתי לו שזה נשמע סותר את זה שהוא אמר שלא אכפת לו אז הוא אמר שבאמת רעיונית לא אכפת לו אבל בפועל מה שקורה זה שהוא מרגיש בגידה. אני הייתי בשוק במיוחד שאין לי שום רגשות ליזיז הזה אבל זה ערער את הבן זוג שלי מאוד. פגעתי בו והרסתי את כל האמון ביננו, הוא אמר שהוא סולח אבל הוא לא מצליח לשכוח את זה באמת, הוא לא מסוגל להכנס לחדר שלו כי זה מזכיר לו אותי וזה שובר אותו מחדש. הוא אמר שהוא כל כך סמך עליי שזה לא יקרה שהוא. בחיים לא היתה לי כוונה לבגוד באמון שלו, לא ידעתי מה המשמעות של הדבר הזה. אני לא מסוגלת להכיל את עצמי שפגעתי ככה בבן אדם שאני הכי אוהבת ושכל כך יקר לי. כל המורכבות של הקשר שלנו מוחזקת מהעצמה של האהבה הזאת . אני בחיים לא יעשה משהו אחדד שמתקרב להיות בגידה. אני לא הבנתי את המשמעות של מה שעשיתי וגם כשלא היה לי נעים עם היזיז לא הצלחתי להקשיב לרגשות שלי. אבל זה לא משנה, התחושה היא בגידה. הוא אומר שזה זורק אותו אחורה ב10 שנים שבגדו בו והוא סלח אבל זה לא חזר להיות כמו שהיה פעם. ואני רק בוכה לו שאני מצטערת ולא התכוונתי.
מה אתם אומרים, איך אתם רואים את הסיטואציה מהצד, יש סיכוי להתגבר על המשבר החרא הזה?