אני מאוד מתביישת מאוד בטראומה הזאת, מה אתם ממליצים לעשות?

היי לכולם
יש נושא ששנים בתוך הראש שלי , זיכרון מעורפל שלי בתור ילדה שפעם היה הולך וחוזר
והיום כבר פחות אבל הוא תמיד אי שם.
הזיכרון הוא כשהייתי בת 5-6 שכבתי בחדר שלי במיטה ישנה עד שהרגשתי שמישהו מעליי עם ריח חזק של אלכוהול נוגע בי , לא ברור לי היום בזיכרון הזה אם הייתה חדירה כלשהי או רק נגיעות.
הסיבה שאני בטוחה שזה קרה כי הדבר היחיד שממש זכור לי זה ריח אלכוהולי..שלימים הבנתי שזה ריח של בירה שעד היום אני לא יכולה לסבול.
להגיד מי זה היה אני לא אדע. כבד הוא לא היה במשקל הגוף שלו ככה שזה בטוח לא אבא שלי .יש לי 3 אחים
אחד גדול ממני ב5 שנים ואני לא חושבת שזה היה הוא מהסיבה שהוא לא היה בגיל המתאים לחזור שיכור ולגעת בי , הפרש הגילים לא מסתדר.
הגדול מביניהם מאוד קשור אליי אבל האמצעי באותה התקופה נשר מהלימודים , התעסק בשטויות ועם השנים נהיה נרקומן שכרגע יושב בכלא מכל מיני סיבות של אלימות.
לא מסתדר לי למה שהוא יעשה כזה דבר לאחותו הקטנה , הפער בינינו הוא 11 שנים ..היית אדם בוגר למה שתיגע בי? זה לא נתפס לי.
אנחנו מדברים על תחילת שנות ה2000 כשהמודעות לאונס הייתה בדיחה. אבל גם בתור ילדה אני ידעתי שקורה לי עכשיו משהו שהוא לא בסדר
עד כדי כך שלא דיברתי על זה לעולם עם אף אחד , לא הייתה איזו פליטה להורים או לאחותי הגדולה.
אני והוא כיום מאוד לא קרובים , הוא לא מכיר אותי
לא יודע איך האופי שלי אף על פי שהוא כן היה סביבי כי הוא היה גר עם ההורים שלי כל החיים
אני עזבתי את הבית אחרי הצבא והמשכתי בחיי ולעולם לא הראיתי לו שאני זוכרת וחושדת בו. הוא אדם מופנם , שקט , מאוד בשלו
לא יודעת אם זה מהסטלה שהוא חווה רוב היום או כי זו האישיות שלו שתמיד הכי פחות בלטה בבית..האמת, לא יודעת. לא זכורים לי כבר הימים שהיה אדם נקי
בגלל אותו הפרש בינינו.
מה אתם ממליצים לעשות? אני מאוד מתביישת מאוד!
אין לי אומץ לדבר איתו יש בינינו סוג של דיסטנס , אף פעם לא באמת באמת דיברנו..מעבר לזה שהוא בכלא עכשיו.
חשבתי על היפנוזה , לא מכירה בנושא יותר מדי
צפיתי פעם בתכנית שעשו למישהי על מנת שתיזכר במשהו שהטראומה השכיחה לה מהזיכרון.
או שאולי עדיף לא לחטט בזה ולשחרר???
משהו בשנות העשרים לחיי גרם לי לרצות לסגור דברים שלעולם לא נפתרו בחיים שלי כחלק מהמסע שלי לגלות את עצמי ולאהוב את עצמי. אולי מהדברים שאני כותבת זה מתפרש שאני מחפשת בעיות איפה שאין..אבל זה באמת פשוט מעניין אותי! מה קרה שם , אם זה השפיע לי על דברים בחיים שקרו לאחר מכן כמו חוסר הביטחון שלי , הדיסטנס איתו , המיניות שלי , הפחד כשאני רואה אישה מפוחדת מגבר , החוסר גיבוי שאני מרגישה מהמשפחה שלי.
ממש מעניין אותי אם הוא זוכר את זה ומה עבר לו בראש.
לחשוב שאנשים מטיפים לקורבנות ״למה נזכרת עכשיו?״ מי יידע לתאר את הבושה ? לא פלא שזה נכתב באנונימיות , לא מסוגלת לשתף בזה אף אחד מהקרובים אליי , מעדיפה ללכת עם זה לקבר מהבושה.