עברו 13 שנים מאז שהיא בגדה בי, למה זה לא עוזב אותי?

שלום חברים, אני ממש צריך עזרה. זה הולך להיות טיפה ארוך כי הסיפור שלי לדעתי קצת מוזר אבל אני חייב להוציא את זה.
כיום אני בן 35, נשוי ואבא לשתי נסיכות, אחלה קריירה וכו. הסיפור מתחיל שבגיל 22 החברה שלי לאחר 3 שנים בגדה בי . הסיפור כמובן יותר מורכב אבל אני מקצר. זו היתה תקופה מגעילה ומתוחה כזו שלפני השחרור מהצבא ששנינו לא ידענו מה אנחנו רוצים. ידעתי שהיה לה ״משהו״ עם מישהו (איזה תמים הייתי אה?) ולאחר נתק ממש קצר יצאתי סופר סמרטוט והסכמתי לחזור אליה ,כמובן לאחר תחנונים מצידה ועוד כל מיני מהלכים (אני מדגיש: יודע שיצאתי סמרטוט). לצערי רק לאחר מספר חודשים שחזרנו נודע לי שהיא שכבה עם אותו בחור מספר פעמים,כמובן לאחר תיחקור מצידי, היא לא התנדבה לספר לי אבל האגו הגברי הרגיש משהו אז התחלתי לחפור ולהציק בשאלות בלי הפסקה. איכשהו אני חושב שזה שלא ידעתי על זה מיד איך שחזרנו גרם לזה שבסוף נישאר ביחד, אבל עד היום כשאני חושב על זה אני לא מאמין שהמשכתי איתה אחרי דבר כזה. אציין שבהחלט העברתי אותה מספר מדורי גיהנום אבל לא העזתי לבגוד כאיזה סוג של נקמה.
מאז השנים פשוט רצו, לימודים, טיולים, עבודה , חתונה ילדים , בקיצור פחות או יותר כמו כולם. חיים,אוהבים , מבלים נהנים, סקס מעולה. מאז ועד היום אין לי שום ספק בקשר לנאמנות שלה, בדוק במאה אחוז. הייתי בטוח שסלחתי, מחלתי ועכלתי וזה רק היסטוריה של גיל 22. הסיפור פעם בכמה זמן היה קופץ לי לראש לאיזה יום יומיים באופן מציק משהו אבל תמיד ניסיתי להדחיק אותו ולהגיד לעצמי הזמן הוא התרופה הטובה ביותר...
אבל בחודשיים האחרונים פתאום הדבר הפך לטירוף, פשוט כולי מלא תסכול ועצבים והקטע לא נותן לי מנוחה. אני חופר בנושא בלי הפסקה כל יום והדבר שהכי מציק לי זה שהיא אף פעם לא סיפרה לי את הכל, את כל הסיפור, רק פרטים שחלבתי בכוח. צפות לי מליון שאלות בראש . אין לי מושג אם אני סתם מפתח אובססיה מטורפת או שאני באמת רוצה לסגור מעגל אבל אני לא יכול להמשיך ככה. היא מבחינתה לא מוכנה להכנס לזה שוב בשום אופן, טוענת שפצע ישן אין צורך לפתוח.
מה אני עושה? לאן אני הולך מכאן ? אני מרגיש מיום ליום ריחוק קיצוני מצידי וזה פשוט מונע ממני לתת מעצמי ואני מרגיש שזה מוביל אותנו למשבר חמור . אני גם לא רוצה שהבנות ירגישו את המתח הזה בבית. חשוב לי לציין שאני מאוד אוהב אותה. לא רגיל, לא תלוי, פשוט אוהב אותה, היא באמת בנאדם מקסים.
בבקשה אל תייעצו לי לשכוח מזה ולשים מאחור, אני כבר יודע את זה וזה לא עובד. יותר מעניין אותי ההיבט הפסיכולוגי ועצות מאלה שחוו משהו דומה. וכן , אני יודע שעברו איזה 13 שנים מאז, אז למה למען השם זה לא עוזב אותי??? תודה מראש. אשמח להוסיף פרטים בפרטי.