אח שלי וידיד טוב שלי נלחמים כרגע בעזה - אני לא מצליחה לתפקד!

היי.. רציתי לשתף אתכם במה שעובר עליי השבוע.
אני בת 18 עוד שבועיים מתגייסת. אני גרה באיזור המרכז ככה שגם האזעקות זה עניין די חדש לי. וכפי שהבנתם בכותרת אח שלי וידיד שלי כרגע נמצאים בעזה ונלחמים.
המחשבות לא עוזבות אותי לרגע, כל פעם מציפות אותי מחשבות מזעזעות וזוועתיות של מה היה קורה אם.. וזה לא עוזב אותי! אני כלכך מפחדת וכלכך לא רוצה שזה יקרה. כל פעם כשאני בחדר לבד אני בוכה בלי מעצורים. לא רק מהפחד של הקרובים שלי, כל החיילים שנמצאים שם ולא יודעים מה יעלה בגורלם. וכל ה27 שחרפו את נפשם רק כדי להגן על המולדת ועלינו. לא מגיע להם למות!! הם בסך הכל ילדים!! ילד בן 19 מה כבר הספיק לעשות בחיים שלו? וגם האבות שציפו לילדים והשאירו משפחה שלמה מאחור. זה לא פייר! 27 לוחמים ב5 ימים.. ועוד מעריכים שהמבצע ימשך כשבועיים. זה פשוט סבל!! לא רוצה שעוד גיבורים ימותו, אני לא רוצה שעוד משפחה תסבול! אני לא רוצה שאנחנו נהיה הבאים בתור.. והנה עוד פעם המחשבות האלה של מה היה קורה אם.. זה לא מניח לי!! אני חיה בפחד כל הזמן.. ורק לראות את ההורים שלי איך הם נמצאים במתח, חסרי סבלנות וקצרי רוח, מאז שהוא נכנס לשם.
אני גם בקושי מצליחה לישון, כל הזמן מתעדכנת באתרי החדשות ואני גם מרשה לעצמי לראות בפייסבוק את כל התמונות המרגשות של החיילים או סתם תמונות מצחיקות שעושים על חמאס.. אבל בעיקר התמונות המרגשות, רק כדי לעלות חיוך או צחוק.. ולהזכיר לעצמי שאנחנו עם אחד ומדינת ישראל היא שלנו ותמיד תהיה!
אני רק מאחלת לא לשמוע דפיקה בדלת או טלפון באמצע הלילה.. פשוט לא רוצה! אני רוצה לדעת שהוא בסדר!!! יום חמישי היה היום האחרון שדיברנו וזהו.. מאז הוא לא התקשר לא כלום. אפילו בווצאפ רשום שהפעם האחרונה שהוא התחבר היה ביום ה׳ בשעה 13:43.
איך לדעת שהוא בסדר? למי אני יכולה לפנות? מה אני יכולה לעשות כדי שהמחשבות האלה יעלמו? אני פשוט מתפרקת לחתיכות.. תעזרו לי בבקשה!

ובנימה זו אני רוצה להודות לאותם לוחמים שמגנים עלינו ברגע זה.. מקווה ומתפללת ומאחלת שכולכם תחזרו הביתה!!! כולכם!! ולאלו שכבר אינם.. גיבורים בחייכם וגיבורים במותכם!! תשמרו על כולם מלמעלה כולם אוהבים אתכם ומצדיעים לכם ולכל חיילי צהל!