סובל מחרדת ביצוע כללית, מנסה להתגבר על זה אבל אני מתחיל לרעוד,מה אני יכול לעשות?

היי,

אני גבר בן 24 ומבערך גיל 16 אני סובל מחרדת ביצוע כללית, אפרט:
בילדות עד גיל 16 הייתי סבבה, אמנם הייתי קצת ביישן אבל כן השתתפתי בטקסים בביצפר וקראתי, ואפילו זכור לי שבבר מצווה שלי קראתי מול איזה 300 אנשים את הדרשה בע"פ והייתי בסדר גמור.
אני זוכר שמהתיכון בערך כל פעם שהיינו עושים מעגלי שיח כאלה בכיתה התחלתי ממש לחשוש והלב שלי התחיל לדפוק עד שיגיע התור שלי וכשהגיע בקושי הצלחתי להוציא מילה מהפה.
ככה זה נמשך והחריף וכיום אני סובל בעיקר מחרדת ביצוע מינית, פחד קהל, חרדה אפילו במפגש חברתי שאני רוצה לספר בדיחה או משהו וכל התשומת לב מופנית אליי.
גם בלימודים פרזנטציות הם דבר שכמעט בלתי אפשרי עבורי וגם בראיונות עבודה אני מאוד חרדתי.
בצבא בטירונות לא הצלחתי לפגוע כי כל פעם כל המפקדים הסתכלו עליי וזה ממש שיבש לי את התפקוד.

העניין הוא שאני באמת מנסה להתגבר על זה, ברור לי שכולם חווים התרגשות מסויימת לפני דיבור מול קהל או ריאיון עבודה אבל אצלי זה טו מאצ'.
אני מתחיל לרעוד, מתייבש לי הפה ונגמר לי האוויר ככה שגם אם אני רוצה לדבר ולנסות לעשות את זה אני *פיזית* לא יכול.
כל סיטואציה שאני מרגיש שבוחנים אותי אני נלחץ ממש וכמו שפירטתי למעלה זה נוגע לי בכ"כ הרבה נק' בחיים שזה ממש משבש לי אותם.

עברתי בין גילאי 13-16 סוג של בריונות מהחברים בשכונה, הם תמיד צחקו עליי והקטינו אותי ואני חושב שזה פקטור משמעותי באיך שאני מרגיש היום.

לאחרונה היה לי פרזנטציה בלימודים שלא יכלתי להתחמק ממנה וממש נלחצתי ולא ידעתי מה לעשות אז לקחתי ואבן.
דחיתי את הפרזנטציה לסוף ועדיין הייתי לחוץ ממש והרגשתי שאני שוב הולך לא להצליח לדבר אבל לראשונה מזה המון זמן הצלחתי !
כן הייתי לחוץ לפני אבל כשהתחלתי לדבק הפחד נשבר והרגשתי מלא בטחון ורק רציתי להמשיך לדבר חחחח.

אני אדם מאוד חברותי ובסיטואציות חברתיות של אחד על אחד או שאני לא מוקד העניינים אני מתפקד אחלה ויש לי ביטחון, פשוט החרדת ביצוע הזאת לוקחת ממני הכל ומשתקת אותי וזה מתסכל נורא.

חקרתי קצת באינטרנט וראיתי שאופציה של טיפול CBT יכולה לעזור לי.
למרות שהוואבן עזר לי אני ממש מעדיף לא להיות תלוי בתרופות, במיוחד שהבעיה שלי היא יותר בסיטואציות ספציפיות וזה לא שאני מסתגר בבית או מקבל התקפי חרדה באמצע היום ככה שאני באמת חושב שעם עבודה פסיכולוגית אני כן אוכל להשתפר.

אשמח לטיפים מאנשים שעברו חוויות דומות ולשמוע את דעתכם על טיפול CBT ועל אם ההחלטה שלי לא להשתמש בתרופות נכונה.

בנוסף התייעצתי עם 2 מכונים - "פסגות" ו"מכון תמיר" לגבי טיפול CBT ושניהם הציעו לי טיפול בזום - אשמח להמלצות/דיסהמלצות על המכונים ועל האופציה לטפל בזום מול פרונטלית (זה בעיקר מחוסר ברירה כי אני גר רחוק, אבל הבנתי שלא אמור לפגוע באפקטיביות הטיפול).

תודה רבה לעוזרים :)