מרגיש לבד וגם כל הזמן חושב מה חושבים עלי

אהלן ערב טוב ושקט יש לי בעיה שמאוד מאוד מבאסת וגורמת לי להתקפי דיכאון כאלה דבר ראשון אני גר בישוב שקט בצפון הבצפר שהיה לי היה בעיר מרוחקת טיפה מהישוב סיימנו בית ספר יב ועכשיו אני כבר לא מדבר ולא בקשר איתם עם הילידם מהעיר אפשר לומר בגלל המרחק אף פעם גם לא הייתי קרוב לילדים מהשכבה שלי הייתי יותר קרוב לילדים מהישוב שלי כי עם הילדים מהשכבה הייתי נפגש מקסימום שש שעות ביום והם ממשיכים להיפגש אחרי הלימודים בעיר ולי לא יצא ואני רק עם הילדים מהישוב הייתי אחרי בצפר אז לא ממש התחברנו לבנים והבנות מהשכבה בעיר וגם בגלל זה לא היו לי ידידות וחברות מהבית ספר ואני גם בתול בעיקר בגלל זה כי לא הכרתי אותן ממש לעומק לא יצא לי ובישוב אין ממש בנות אז גם זה ממש מבאס אותי שאין לי ידידות וכלום לא הולך לי למרות שהרבה בנות אמרו שאני נראה טוב זה לא הבעיה הבעיה שאין אין לי פשוט בנות באזור אבל אולי בצבא זה יסתדר בנס בקטע הזה אני עוד אופטמי שאולי אולי בצבא שאני יתגייס בנובמבר לצנחנים אני ימצא בנות שמעתי על סיפורים כאלה אם כמה שזה נשמע דפוק אני מקווה ואופטמי שבסוף אני ימצא את הבת הזאת שאני יוכל לתת לה אהבה ולהנות איתה בעיה שנייה ורצינית שלי שגורמת לי לדיכאון הוא כל החברים מהישוב שלי התגייסו עכשיו באוגוסט נשארתי בשכבת גיל שלי לבד בישוב!!! כל הילדים והחברה הם הרבה יותר קטנים כיתה י או ט בעיקר אז אני לבד ונורא בודד לי אומנם לא משעמם לי כי אני יודע להסתדר לבד במחשב אני מעביר המון זמן סידרות בטלווזיה המון ספורט שאני עושה וכאלה והיום טס לי בדרך כלל ובקיצר כל פעם שאני יוצא לריצה בערב אני מרגיש שהילדים בכיתות ח וט שיוצאים בישוב כמו שאני פעם הייתי עושה עם חברים שלי שהתגייסו מסתכלים עלי כאילו אני מוזר ולמה אני לא יוצא כמו כולם לעיר ורק עושה ספורט וזה משגע אותי שאני כל הזמן חושב שחושבים שאני ילד מסכן בלי חברים שזה לא בדיוק ככה!! וגם אני מת ללכת לפעמים לישחות חצי שעה ולנוח קצת בבריכה בישוב שלנו אבל כל הזמן חושב מה חושבים עלי שאני בא לבד אז אני מתאפק ולא הולך לבריכה או הולך לפעמים וחוזר מהר הביתה כי אני מרגיש מפודח שחושבים עלי שאני מסכן שאני בא בלי חברים וכל הילדים באים עם חברה גדולים וזה נורא מעציב אותי ומבאס אותי ובאמת אין לי פתרון אם תוכלו לעזור לי אני ממש ממש ישמח תודה ולילה שקט אמן