אני לא בקשר עם אבא שלי וקשה לי שאין לי דמות אבהית בחיים, מה דעתכם?

היי,
אני לא בקשר עם אבא שלי המון שנים
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שנה גירושים מלוכלכים אלימות (מכות) מצידו כלפי אחיות שלי וכלפי אמא שלי (לי לא כי הייתי קטנה,לפחות ככה נאמר לי)
אמא שלי לא הכניסה אותו לכלא יענו בשבילנו
תמיד ניסתה שנהיה איתו בקשר למרות הכל, כשהייתי קטנה בערך בגן הייתי הולכת אליו עם אחיות שלי לפעמים לישון בשישי שבת עד שיום אחד אחותי החליטה שהיא לא מעוניינת לראות אותו יותר (בצדק) כמובן שבתור ילדה קטנה אמרתי ״אם היא לא רוצה אז גם אני לא רוצה״
מאז אנחנו לא בקשר כל-כך
כיום.. אחותי האמצעית לא בקשר איתו ולא מוכנה לסבול אותו , אחותי הגדולה בקשר איתו ותמיד הייתה שזה מצחיק כי היא זאת שחוותה ממנו הכי הרבה חרא… היא הכי גדולה והיא זוכרת הכל.
נחזור אליי
קשה לי שאין לי דמות אבהית בחיים שלי
אני כאילו לא רוצה את האבא הזה ספציפית אבל אני רוצה אבא
חסר לי.. חסר לי חיבוק שלו, חסר לי להוסיף את המילה אבא במשפט כמו שחברים וחברות שלי עושים, חסר לי להסתכל ולומר ״אם הוא גבר טוב אליה אז גם אני יכולה למצוא אחד כזה״
יש לו אישה כבר המון שנים והיא פשוט חרא מבלי לפרט הוא בכלל לא מעוניין בקשר איתי וגם אם כן הוא לא יודע מה זה להיות אבא
פעם זה לא כל-כך הפריע לי אפילו בכלל לא אבל משום-מה עם הזמן התחלתי לקנא שאני רואה חברות שבקשר עם אבא שלהן
אמא שלי מנסה להיות גם וגם ועושה בשבילי מעל ומעבר אבל זה אף פעם לא ימלא את החלל החסר הזה
אני בעיקר מפחדת שבעתיד כשהוא ילך חס וחלילה אני ארגיש שפיספסתי כי לפני שנתיים הוא כמעט חטף התקף לב ואני ממש פחדתי לגבי מה יהיה איתו ופחדתי כל-כך שיקרה לו משהו מבלי שהספקתי באמת להכיר אותו
אני יודעת שזה נשמע לכם מוזר כאילו ״למה שהיא תרצה להיות בקשר עם בן אדם כזה״ אבל אני לא זוכרת כלום מן הסתם וגם עבר המון שנים והוא כבר לא כזה כלומר גם אם הוא היה כזה הוא לא יכול להרים עליי ידיים אין לו את הכוח הזה היכולת הזאת שהיה לו כשהוא היה נשוי לאמא שלי
וואו אני כותבת כבר שעה את השאלה הזאת כי יש לי כל-כך הרבה מה להגיד אבל קשה לי להסביר את זה במילים…
אני יודעת שאין כל-כך מה לענות לעצה הזאת אבל הספיק לי לפרוק, קיצור באלי לבכות כי אף פעם לא יהיה לי ההזדמנות לאבא נורמלי ולהיות ילדה של אבא אבל לכו תדעו אולי בגלגול אחר.
תודה לנדירים שקראו עד עכשיו ואם יש לכם בכל זאת משהו להגיד יותר מאשמח לקרוא!!
(אה ורק לציין שבכללי אני ילדה באמת שמחה סתם יצאתי דיכאונית כי דיברתי על הנושא הזה חחחחחח)