בת 31, מרגישה אבודה בודדה ולא מוצאת את עצמי, איך להמשיך ככה בחיים?

היי חברים.
אין כאן בקשה לעזרה, רק פריקה.. תודה למי שיקרא עד הסוף.
בת 31 ומרגישה בודדה.
התגרשתי בגיל 25 (בלי ילדים), מאז היו עוד מערכות יחסים שלא צלחו.
לעניין- עם השנים ועם הגיל אבדו לי המון מערכות יחסים חברתיות, את חלקן בחרתי אני לסיים מפאת זה שאלה היו אנשים שעשו לי לא טוב בחיי. לא מצטערת לרגע על הבחירות שלי, כן מצטערת שהגעתי למצב שבגיל כזה אין לי מעגל חברי.
מבינה, יודעת ומרגישה שבגיל מסוים כבר מאוד קשה לפתח מערכות יחסים חבריות. בני גילי כבר נשואים, רובם עם ילדים והחגיגות והבילויים שחגגתי בגילאי 25-27 כשהייתי צעירה וגרושה כבר לא שם. האמת, שגם לא מצפה, גם אני כבר הגעתי לשלב בחיים שכבר פחות בא לי מסיבות ושיגעונות. ויחד עם זאת מוצאת את עצמי מאוד בודדה אפילו ברמת הלהרים טלפון לחברה ולדבר.
חברה אחת נשואה עם שני ילדים, בהריון נוסף (חברה שבעבר היתה גם חברת בילויים), חבר אחד מהלימודים שאנחנו בקשר כבר שש שנים, הוא רווק באותו מצב כמוני אבל קצת יותר פורה בחברים. חברה נוספת רחוקה שאנחנו נפגשות פעם באף פעם והיא גם לא ממש חברה לשתף אותה בדברים אישיים ועוד חברה אחת ממש טובה, רווקה אבל לה יש מעגל חברים גדול ולכן אני משתדלת לא לכפות את עצמי עליה כל הזמן.
קצת רקע משפחתי- המשפחה היחידה שיש לי כאן היא אמא, אבא ואחות שאיתה לצערי אנחנו לא בקשר חוץ מהימי שישי שאני מגיעה לארוחת שישי בערב.
עכשיו נגמרו החגים ואלוהים כמה שתקופות חגים קשות לי. אין לי משפחה שחוגגת, המעט שיש לי לא עושים כלום בחגים (יוצאי ברית המועצות, חגים זה פחות משהו שקורה), חברים אין לי לחגוג איתם. מבחינתי תקופת חגים היא גיהינום.
הקושי עצום! בית הספר נגמר לפני שנים, כך גם הצבא.. לימודים אקדמאים סיימתי לפני שלוש שנים ושם לא נשארו לי קשרים. הגעתי למצב שאני בודדה רוב הזמן ולא מוצאת את עצמי. הקושי בגיל הזה הוא נוראי..
תקופה שרקדתי סלסה במקום מסוים אבל לא באמת יצרתי קשרים שימשיכו איתי..
הכרתי שם את בן זוגי האחרון אבל גם איתו הדברים לא צלחו כלכך..
מרגישה אבודה, להגיע לגיל כזה חסרת מעגל חברי זה כלכך קשה..
עובדת בעבודה ממש נחמדה שאני אוהבת אבל שוב, אין שם קשרי חברות מעבר לעבודה..
ואני באמת באמת לא בעייתית, לא אנטיפטית, מאוד נחמדה, מאוד מחייכת, אוהבת בני אדם כשמרגישה בנוח באותה הסביבה..
אבל משהו פשוט לא קורה. חגים לבד, סופשים לבד.. ערבים פנויים אחרי העבודה רוב הזמן לבד..
איך ממשיכים ככה בחיים?