היי. כותב יותר כדי לפרוק ופחות כדי לקבל עצה.
בעיקרון דתי בן 33. לפני כ7 חודש הייתי בקשר של 4 חודש. מה שבעולם הדתי נחשב המון. זה קשר מטורף בעיניי. היה בינינו פער גיל של 11 שנים. מה שמאוד סגר אותה. זה היה קשר עם המון בעיות אבל כשהיינו בטוב הרגשתי פשוט מלך העולם ילדה בת 22 לימדה אותי כל כך המון..הכרנו בעבודה דרך אמא שלה. אבל היו הרבה רעשי רקע. הגיל ,האיפה לגור.זה שחברות שלה היו במקום הראשון והעובדה שלא הייתה מבוגרת מנטלית. בסוף זה נגמר ממנה וקיבלתי את זה בהכי סבבה. נשארנו חברים בפייסבוק ואינסטגרם. אבל לא דיברנו וכלום. בפגישה האחרונה שהעא יזמה היא פשוט הודתה שזה גדול עליה נתנה לי מכתב וזהו. הרגשתי שיש לי המון עוד דברים להגיד. התייסרתי לאחר מכן אם ויתרתי מוקדם מידיי. וככה המצב היה עד לפני שבועיים. פתאום ראיתי שחסום בווטסאפ ואז האינסטגרם רק הפייסבוק שהיא פחות פעילה בו נשאר. לא הבנתי. ואז נכנסתי לווטסאפ מנייד אחר וראיתי תמונת פרופיל מזעזעת שלה מאורסת עם גבר אחר. כבר שבועיים מרגיש עם פטיש 5 קילו על הלב. תחושה נוראית. שהאושר שלה זה פשוט תחושת פספוס והחמצה שלי. טעם מר בפה. כמובן שאין ולא רוצה כמובן חלילה ליצור קשר או לברך. אבל עדיין. יודע שהמשיכה הלאה יודע שלא התאים בינינו ובכל זאת כואב לי. איך אפשר להמשיך הלאה ולהתרכז בי?... והאם צריך סגירה מולה או פדוט לשחרר ולתת לזמן לעשות את שלו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025