אחותי ואמא שלי רבות פיצוצים והיא הלכה לישון אצל חברה, מי אשם?

אחותי הקטנה תמיד עושה צרות ,תמיד משקרת לא באה לבית הספר ועושה לי ולאמא שלי את המוות ,היא תמיד מצליחה לצאת מצרות ותמיד משקרת ואמא שלי תמיד וויתרה לה נתנה לה מתנות ופינקה אותה נתנה לה כסף והכל הייתי בדיכאון בגללה עם רגשי נחיתות גדולים מכייון שהאמנתי שאמא שלי לא אוהבת אותי ואוהבת אותה יותר אחרי זה אמא שלי שמה לב ולקחה את עצמה ביידים ואחרי כמה צרחות והרבה שעות עם הפסיכולוגית היא לקחה טיפול הורים והשתנתה היא כבר לא ריחמה והענישה את אחותי עם מה שקורה ואחותי תמיד בוכה ואומרת שהיא אוהבת אותי יותר ממני שזה באמת לא נכון אחותי פשוט עושה בעיות ואמא שלי לא לוקחת את זה יותר ביידיים ומאז אני ואחותי ביחסים רעים ותמיד רבות על כל דבר קטן אני מודה שלפעמים אני התחלתי ולפעמים היא ,לפעמים אני בטוב ולפעמים לא אבל היא ואמא שלי ביחסים מאוד רעים ואני שונאת אותה בגלל זה כי אני לא וכרת כמה פעמים אמא שלי בכתה בגללה והיא נותנת את הנשמה לאחותי ואחותי פשוט מחירה ב"תמותי" את אמא רעה" את אף פעם לא לטובתי" אני שונאת אותך" ובאמת שבגלל זה אני שונאת אותה כי היא נתנה תנשמה בשבילה והיא אפילו לא מתנת יום הולדת יכולה להביא לה היה לה כסף היום אני ואמא שלי הכנו לחמניות שוקולד ועוגת שמרים שאחותי התכוננה לצאת לאנשהו היא שכחה משהו ובאה לשתות מים ואני באתי לשתות ידיים בשביל הבצק ובטעות השפרצתי עלייה מיים כשניערתי תידיים וזה פגע בא היא התחילה להישתגע ולשפוך עליי כוס מיים ואני בתמורה החזרתי לה ,היא שפחה עלי סבון כלים ורבנו היא התחילה לבכות ואמא שלי שכל כך נמאס לה כנראה וכעסה צרחה עלייה" את ערבייה מסריחה " ו"תעופי מפה ותלכי לאבא שלך" היא הלכה לחדר לבכות ואחרי זה חזרה עם המילים " אף פעם אל תתקרבי עליי ואני מקווה שתמותי וכשאלוהים יבוא אלייך הוא יבכה ותהיי בגהינום ואף פעם את לא תראי אותי" עכשיו היא מתכוננת לישון אצל חברה או אצל אבא שלנו אני לא יודעת באיזה צד להיות כי היא בוכה ואני באמת אוהבת את אחותי אבל מצד שני אני רואה את כל הצרות שהיא עושה לאמא שלי ולא שכחתי מילת שנאה אחת שהיא אמרה לה רק בגלל שהתווכחה איתה ואני ראיתי את כל הפעמים שהיא בוכה בגללה ..אין לה כסף היא בת 14 ונתתי לה עכשיו 50 שקל לאוכל ..מה דעתכם מי אשם ?מה לעשות