כבר 4 חודשים שאני בדיכאון בגלל הפרידה, מרגיש פשוט כישלון ונמאס לי לבכות, עצות?

היי, כמו שכתבתי אני כבר ארבעה חודשים מרגיש כאילו אני חי מת. האקסית שלי נפרדה ממני באופן מאוד טראומטי שעד היום אני חושב עליו כל יום לצערי. אני לא רוצה אותה חזרה אבל אני מתגעגע לתחושה שהייתה לי כשהייתי איתה. אין לי מאז ביטחון, אף פעם לא היה לי ממש אבל איתה הרגשתי שמח. מאז הפרידה ובנוסף גם המלחמה אני בדיכאון תמידי, שום דבר לא משמח אותי, כל דבר שאני עושה אני עושה לבד כי יש לי רק כמה חברים קרובים שחלק במילואים וחלק בעבודות ועם חברות שלהם בזמן שאני בבית ולא מצליח להחזיק עבודה יותר משבוע. התחלתי עבודה לפני חודש ואז עזבתי בגלל שהיא הייתה רחוקה מאוד, התחלתי עוד עבודה לפני יומיים אבל עזבתי בגלל שהיא הייתה מאוד פיזית. אני כל היום בבית חוץ מללכת למכון אני לא עושה כלום, יש שיפור מבחינה גופנית אבל זה לא עושה אותי שמח. כלום לא עושה אותי שמח כבר ואני כל הזמן חושב על הקשר שהיה לי. ניסיתי להירשם לאפליקציות היכרויות אבל אני לא מקבל לייקים למרות שאני גבוה וגם מציין את זה ונראה לא רע ואני לא יודע למה, מצד שני כל השנה וחצי האחרונה נמחקה לי כי מחקתי את כל התמונות שהיו לי, בגלל שזה הזכיר לי את האקסית אז אולי אני לא נראה טוב בתמונות הישנות לא יודע. אני מאוד רוצה להכיר מישהי חדשה כי אהבתי להיות בזוגיות ואני אוהב לאהוב אנשים אחרים ומחפש את האהבה הזו חזרה, אבל אני מרגיש מדוכא כל היום, אני לא מרגיש תקווה בשום דבר, אין לי עבודה אני לא לומד אין לי זוגיות ואין לי שאיפות, אני לא יודע מה אני רוצה מהחיים שלי ואני מרגיש במשבר ממש קשה. זה מרגיש לי כאילו אני לא באמת חי, אני פשוט עושה את עצמי. אני לא זוכר את היום שהתעוררתי ולא חשבתי על האקסית או מה הייתי אומר במקום מה שאמרתי לה כשנפרדנו, אני לא זוכר איך זה להיות לבד ולצחוק, אני יודע שאושר לא אמור להגיע ממישהי אחרת אלא מעצמי, אבל אני מרגיש שאני פשוט שונא את עצמי אז למה שמישהי תרצה להיכנס לדבר כזה? אני רק רוצה עבודה נורמאלית שאני אשמח לקום אליה בבוקר, ומישהי לחזור אליה בסוף יום העבודה ולצחוק איתה קצת, זה כזה מוגזם לבקש דבר כזה? נמאס לי לבכות כל יום אני הייתי בן אדם כל כך חיובי ושמח לפני הכל ועכשיו אין לי שום דבר בחיים. אני מנסה להמשיך הלאה אבל כל פעם שאני לוקח צעד קדימה או מרגיש ככה לפחות, אני חוזר שתיים אחורה. אין לי כמעט כסף בעובר ושב ואני פשוט מרגיש כמו כישלון. אם למישהו יש עצות אני ממש אשמח. תודה בכל מקרה.