נפרד ממני בטענה שלא אוהב אותי ועכשיו רוצה לחזור אבל אני פגועה ממנו, מה לעשות?

אז היי,
יש לי קצת קושי עם שיפוטיות אז אני אוגרת הרבה בבטן, מקווה להצליח לפרוק כאן הכל.
יצאתי עם בחור אדיש 23 במשך כשבעה חודשים. זו הזוגיות השלישית הרצינית שלי והיא התחילה מידידות טובה והפכה לזוגיות בעיקר אחרי הרבה שכנוע מצידו כי מאד פחדתי להפגע או לאבד חבר קרוב.
בתחילת המלחמה הוא נקרא למילואים בפיקוד העורף ובעיקר התלונן על תסכול של חוסר מעש. המלחמה היא לא תקופה קלה לאף אחד וניסיתי להיות שם בשבילו. תוך כדי המלחמה התחלתי מסגרת חדשה בחיים שלי וזה לא היה מעבר קל והרגשתי קצת שחיקה ותסכול. לאט לאט הוא הפסיק להתקשר, הוא היה נפגש איתי רק וברגע שהיינו שוכבים היה נכבה לגמרי ובכלליות התרחק לגמרי. בהתחלה חשבתי שזה בעיקר כי קשה לו אבל לאט לאט הבנתי שאני היחידה שמקבלת יחס כזה מצידו. אחרי כמעט שלושה חודשים כאלה הוא יצא לחופש מהמילואים, חשוב לי לציין שהוא יוצא בערך כל סוף שבוע והוא ממש ממש קרוב לבית. ולא רצה להפגש כי סיפרתי לו שלא הרגשתי טוב בתחילת השבוע, למרות שעבר כמעט שבוע מאז. החלטתי לנסוע לדבר איתו ולנסות להבין מה קורה, אני ירושלמית הוא מהמרכז. כשהגעתי אמרתי לו שלא טוב לי ושחשוב לי לנסות לתקן ולהבין אם אולי עשיתי משהו. הוא מצידו אמר שהוא מרגיש שמשהו חסר ולא נכון ואחרי ליטוש של הדברים גם אמר שהוא פשוט לא אוהב אותי יותר ובעיקר נמשך אליי. שם זה נגמר. בהתחלה לקחתי את זה קשה אבל הרמתי את עצמי די מהר. בהמשך השבוע פגשתי ידיד מהעבודה הקודמת שלי וזה הפך לסטוץ. הוא גילה שיצאתי לבלות דרך חברה משותפת, למרות שלא ציינתי בפניה שום דבר שקשור בדייט הוא שלח לי בלילה מגילה ארוכה על כמה שהוא לא יכול לאבד אותי ולחיות בלעדיי וכמה הוא הבין שהוא רואה איתי עתיד. בבוקר עניתי לו ואמרתי לו שיקח זמן לעכל את הפרידה כי נראה שהיא רק הכתה בו ושידרג לעצמו. בהמשך כשהוא התעקש שנחזור הסברתי לו שכרגע מאד חשוב לי לדאוג לעצמי וגם שיקפתי לו שיצא לי לשכב עם בחור אחר לא כדי לגרום לא לקנא אלא כדי לשים את כל הקלפים על השולחן. הוא מצידו לא ויתר ואחרי המון דעות מעורבות ושכנוע מאמא שלי לתת הזדמנות נפגשתי איתו וביום המחרת הוא הגיע אליי ונאצלתי לאפשר לו להשאר כי היה מאוחר. מצד אחד אני עדיין מרגישה המון כלפיו, מצד שני אלה לא אותם הרגשות כמו קודם. אני מרגישה שאני כועסת עליו, שאני פגועה ממנו, שאני מאוכזבת ושאני אטומה מאד לידו. אני בעיקר מרגישה מבולבלת. מצד אחד: אני לא רוצה חלילה להשלות אותו במידה ופתאום אחליט שלא מתאים לי לחזור כי אני רוצה לשמור על עצמי. מצד שני: הוא מתייחס אליי כמו שרציתי שיתייחס כל כך הרבה זמן והוא מרגיש כמו אדם מוכר שבטוח לי איתן.
מה לעשות?
סליחה על האורך של השאלה