יש לי משבר משפחתי, לא יוצא לשום מקום וקשה לי, מה לעשות כדי לתקן את עצמי?

שלום, אני מעדיף לא לרשום את השם שלי ולכן קראתי לעצמי אנונימי, אני בן 13.

למשך הרבה זמן, משעמם לי. אין לי מה לעשות, רוב היום אני בבית ובטלפון, יש לי מעט חברים ורק הם לעיתים מזמינים אותי אבל לא אותם.

קודם כל, קצת רקע. אני במשפחה שלא טסה בחיים שלה ולא עושה טיולים לשום מקום מחוץ לעיר חוץ מפעם אחת של מלון באילת, חוויה מגעילה. אני לא מתלונן, אבל מצד שני אני מאוכזב.. בזמן האחרון אני פשוט לפעמים יוצא בערב לשחק כדורסל עם עצמי במגרש כלשהו. ההורים שלי התגרשו, אבל גם לפני זה פשוט לא יצאנו לשום מקום.. אני מבולבל, שנים אני חיי ככה ונמאס לי. אני רוצה לחוות, לטייל..
המצב הכלכלי במשפחה שלי לא וואו, אבל זה בגלל שההורים שלי לא עובדים בגלל שאין להם בגרות ואבא שלי נכה, אימא שלי בעבר עבדה והיום לא. אם אתם שואלים אז מאיפה הכסף לקורת גג ואוכל? מנכות של אח שלי ואחותי הקטנה שאובחנו על אוטיזם, וממזונות של אבא שלי, ופנסיה של סבתא, האיש היחיד שעובד אצלנו זה דוד שלי, ולעיתים רחוקות הוא עוזר בכסף. אז אתם מבינים? אני משועמם, אני גם צריך לדאוג למשפחה שלי כי אימא שלי לא יודעת לנהל את הכסף, אני כמעט חינכתי את עצמי כי אימא שלי ואבא שלי פשוט הדביקו אותי לטלוויזיה, לא חוויתי עולם, לא כלום.

מה אני אעשה בכלל? אם אני אגיד לאימא שלי שאני רוצה לצאת היא פשוט תגיד לי תצא לשחק, לחברים.. אבל היא לא יודעת איך הדור הזה עובד, מה אם טיול משפחתי פעם אחת לאנשהו? אני כמו כלב שלא מוציאים אותו פעם אחת בחיים.

בעקבות הדיבוק לטלפונים, נהיה לי עקמת, וגם אימא שלי לא כזה טובה בלהכין אוכל, רוב הזמן אני צריך להציע שאני צריך לאכול מאשר אימא שלי שתעשה ארוחות קבועות יחד עם כולם, וזה קשה לי העניין הזה,
כי תמיד שאני אומר אני צריך לשאול אותה מה יש והיא חוזרת על רשימה קטנה אפילו שהמקרר מפוצץ, לדוגמא "פיצה, קבב", ואני מוותר כי האוכל הזה שהיא רוצה להביא לי כל פעם בכלל לא בריא, אז אני פשוט אוכל פירות.. ואגב יש לי אנמיה, וגם אני דיי רזה.

אני כולה בן 13, וזה רק מאית ממה שאני עובר. אני בעצמי הפכתי לאדם בוגר, ואני לומד ומשקיע מבלי הפרעות, אני סוג של ה"חנון".

אני לא אכנס לכל המשברים של המשפחה, יש מלא, קרה מלא, איתי, לא איתי, אבל נגיע לעיקר :

מה אני עושה? אלו חיים? אני לא יוצא לשום מקום..
האם אני אשם שאני מזלזל באימא שלי על זה או שהיא פשוט לא יודעת להיות אימא? איך אני אתקן את עצמי, לא חוויתי עולם, קשה לי עם תקשורת, אני פשוט ריק, הדבר היחיד שיש לי זה חוכמה, חוץ מזה אין לי כלום. בבקשה תעזרו לי, תייעצו לי מה אני צריך לעשות כדי לתקן לפחות את עצמי, איך אני אראה עולם אם אין לי משפחה שתבוא איתי, חברים, כסף?..