לא מצליח לשכוח את מי שהיא הייתה בעבר, איך להמשיך הלאה?

לפני כחמש שנים הכרתי מישהי עם שילוב תכונות שאני לא חושב שאתקל בו שוב אי פעם. אני יודע שזאת קלישאה להגיד "לא תהיה אף אחת כמוה", אבל במקרה שלה זה כנראה נכון. היו לנו המון תחומי ענין משותפים, כולל כאלה שמאוד לא נפוצים פה בארץ. אנחנו חלק מקהילה ארצית שקשורה לאחד מתחומי הענין האלה, אז סביר שאמשיך לראות אותה או לפחות לשמוע עליה כל עוד אני חלק מהקהילה הזאת.

השיחה הראשונה שלנו כבר הרגישה כמו שיחה בין שני אנשים שמכירים שנים. והמראה שלה? את הביטוי "יש יפות ממנה אבל אין יפות כמוה" כאילו המציאו עליה. המראה שלה כל כך יוצא דופן פה בארץ שאני לא יכול להשוות אותה לאף אחת אחרת שאני מכיר. יש לה את העיניים הכי יפות שראיתי, ושם נדיר שחשבתי שהוא יפה הרבה לפני שהכרתי אותה. היא גם לא מתלבשת חשוף, לא יוצאת לפאבים או מועדונים ולא מבלה הרבה עם "ידידים".

היא היתה מאוהבת בי שנים, אבל גם לקח לי שנים להבין את זה, ולא בגלל שהיא הסתירה את זה טוב. לקורונה היה חלק גדול בכך שכמעט לא נפגשנו בשנתיים הראשונות אחרי שהכרנו, ומאז תמיד היה משהו שלא איפשר לנו לשקול ברצינות מערכת יחסים. היום אני מבין שגם אם זה היה קורה, זה כבר היה נגמר.

בין היתר, אני חושד שיש לה הפרעת אכילה. היא כל כך השמינה בשנתיים האחרונות שמספיק לי להסתכל על תמונה שלה בשביל לשכוח לגמרי מהרעיון של מערכת יחסים איתה. דבר כזה יכול לקרות לאנשים כשהם בתקופה קשה ואין להם זמן לספורט, אבל היא עוסקת בספורט תחרותי! פה בארץ היא מצליחה גם בתחרויות בלי הגבלת משקל, אבל בקטגוריית משקל נמוכה יותר היא היתה יכולה להגיע לרמה בינלאומית. חלון ההזדמנויות בתחום הזה לא גדול ואני בטוח שהיא מבינה את זה. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם היא תיפצע ולא תוכל לעשות ספורט כמה חודשים.

במבט לאחור, זאת לא הפעם הראשונה שהיא מראה סימנים של קושי בשליטה עצמית. בטווח הארוך זאת היתה יכולה להיות בעיה יותר גדולה מהמשקל שלה.

מאז שהכרתי אותה, כל שאר הבחורות נראות לי כמו שיבוטים אחת של השנייה. אני לא רוצה אותה כמו שהיא היום, אבל לא מצליח לשכוח את מי שהיא היתה בעבר. קרה לכם דבר כזה? הצלחתם באמת להמשיך הלאה, ולא רק לשקר לעצמכם? אם כן, מה עזר לכם?