איך לצאת ממעגל הבדידות?

היי, אני בחור בן 25, אין לי חברים, מאז שאני זוכר את עצמי כל אדם שהייתי איתו בקשר, מסיבה מסוימת הקשר דעך מאוד מהר והתנתק. לא היו לי חברים בתיכון, תמיד הייתי ״העוף המוזר״ שלא מצרפים אותו לקבוצות, מפגשים, ולא הייתי מוזמן לשום מקום. גם כשהייתי מנסה לחתור לאינטראקציה בין אישית עם אנשים שעל פניו נראו במצב זהה לשלי, זה לא צלח. בצבא אותו הסיפור, ניסיתי אף יותר לגשת לאנשים למרות הקושי ולהכיר אך זה לא עזר ותמיד איכשהו ''החברים'' היו רק ״חברים לאותו הבסיס ולאותו התפקיד״, אך לא מעבר לכך. מבחינה תעסוקתית אני פעיל, עובד עם אבא שלי בעסק המשפחתי, כך שביומיום אני כן ״נחשף״ לאנשים, אך מצד שני מרגיש שאני תקוע בבועה מסוימת שאי אפשר לצאת ממנה כי זו לא עבודהמסגרת שמאפשרת לי להכיר אנשים בני גילי. גם בתקופות מסוימות שהיה לי חבר פה חבר שם, תמיד אני הייתי היוזם. בין אם זה שיח בוואטסאפ, שיחת טלפון או מפגש. כשהייתי מנסה לקבוע לסופ״ש תמיד הייתה סיבה או תירוץ לכך שלא יכלו להיפגש איתי. בפעמים המעטות שכן הציעו לי ״לצאת״ זה היה רק לבתי קפה במהלך השבוע אך לא מעבר, למרות שהיו לאותם אנשים חברים וקבוצות להכיר לי. לא מבין איפה אני מפספס ומה עושה לא נכון באינטראקציה שלי עם אנשים שמוביל לכך שלא רוצים להכיר אותי לעומק. עד כמה שידוע לי אני לא סנוב לפחות משתדל לא להיות אחד, מאוד שקט בטבע שלי אך יודע לפתוח את הפה כשצריך. אני קשוב, יודע להיות איש שיח, אכפתי ומתחשב באופי שלי ותמיד אני נותן ללא ציפיה לקבל משהו בחזרה. אני בחור נאה לא עכשיו דוגמן אבל לא חושב שחסר לי משהו בפן החיצוני. ניסיתי למצוא תחביב כדי להסיט את מחשבות הבדידות שמכרסמות אותי מבפנים והתחלתי להתאמן, אך מרגיש ללא מוטיבציה ורצון לשום דבר. כל אדם שאני פוגש ומה שאני לא מנסה, שמים לב למשהו אצלי ומתרחקים ממני. אחרי שנים שאני מנסה להתקרב וזה אף פעם לא עובד, אני מיואש כבר מלנסות. אני רואה אנשים בני גילי, חלקם עם בנות זוג, חלקם עם חברים ששמרו איתם על קשר מהתיכון והצבא, יוצאים וחוגגים את החיים בעוד שאני ללא חבר אחד. אין לי עם מי לשתף, לפרוק ולדבר על דברים.
בנוסף לכל הדברים הללו אני גם לא סנסציה עם נשים. הייתה לי בת זוג אחת בגיל 18 למשך שנה. מאז לא הייתה לי בת זוג, למרות שהיו נסיונות בודדים מצדי לגשת ולנסות פנים מול פנים, זה לא צלח על אף הקושי שיש לי בזה ברמה האישית, כי אני די מופנם.
מרגיש תקוע במעגל שלא ניתן לצאת ממנו, גם אפליקציות לא עובדות לי גם כי אני לא מרבה לצלם תמונות של עצמי, אני לא נמצא במדיות חברתיות, וגם כי זה מרגיש לי מאוד לא טבעי ורובוטי. וגם אם להיות כנים האלגוריתם של אותן אפליקציות הוא לא לטובת הגברים.
לא יודע כבר מה דפוק בי ובאופי שלי, מרגיש כמו איזה יצור נידח שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו