יצאתי מהצבא ומתחרטת עד היום, מה אני עושה?

שלום לכולם,
אומרת מראש שזה הולך להיות ארוך, תודה לכל מי שקורא.
לפני 10 חודשים יצאתי מהשירות הסדיר לאחר שנה ושלושה חודשים בצבא, מסיבות נפשיות. הסיפור עצמו מורכב אבל אנסה לתמצת, הגעתי לסבב ב, אותו תפקיד ביחידה שונה, בבסיס גדול ומנותק. קיבלתי תנאי שירות של יומיות בעקבות שילוב של קשיי שינה ומצבי רוח בבסיס הקודם. על אף הקשיים שהיו לי בסבב הראשון, בסבב השני הכל התעצם. לא מצאתי את עצמי מבחינה חברתית ומקצועית, הרגשתי בודדה ולא התחברתי לאנשים שם, חוץ מכמה בודדים, לעומת הבסיס הראשון שהייתה לי חבורה קבועה ותמיד היה לי עם מי להיות למרות הקשיים. אחרי שפרצה המלחמה המצב המשיך להתדרדר, התפקיד שלי לא היה מבצעי ורוב הזמן מה שעשינו היה תורנויות וטבלאות למשאבי אנוש. כמובן צרכי המערכת ומצב חירום, מובן. אבל אותי זה דיכא לגמרי. בשלב מסוים הודיעו לנו שכיוון שאנחנו לא מבצעיות אנחנו נהיה בכוננות מהבית, וכשרצו להחזיר אותי לתורנויות תקף אותי דיכאון קשה וממש פחד משתק לחזור. בשלב מסוים ניסיתי לישון בבסיס כדי לחסוך את הנסיעות, והרגשתי עוד יותר לבד, הבנות בחדר שלי התלוננו על תזוזות מתוך שינה ולעיתים גם צעקות שלי. בשלב מסוים ומהר מאוד התבצע התהליך של יציאה מהצבא, הקבנית שלחה אותי לשיחת זום עם פסיכאיטרית שמעולם לא פגשה אותי קודם, משהו כמו עשרים דקות. היא הגיעה למסקנה שהיא מוציאה אותי מהצבא, הפנתה אותי לוועדה והשתחררתי כמו שסיפרתי בהתחלה. חשוב לציין שכשהרגשתי שהמצב בלתי נסבל ביקשתי לעבור בסיס, לא רציתי לצאת. חשוב לי לתרום ולעשות, עשיתי מכינה קדם צבאית לפני הצבא וכפי שרשמתי השחרור מעיק עליי עד היום. אם זאת, המערכת הצבאית גרמה לי לקשיים רבים. למרות הידיעה הזאת, המצפון לא מפסיק להציק לי. כמובן שקיבלתי גם פטור ממילואים. אני רואה עכשיו את כל החברים שלי והמדינה מתנדבים למילואים ולא מפסיקה להתחרט ולסבול. לפני כמה חודשים ביררתי עם מדור מתנדבים והם אמרו לי שיש אפשרות לחזור ל9 חודשים במתכונת יומיות בבסיס קרוב לבית ללא שמירות, בלי נשק. אני לא יודעת אם כדאי לעשות את זה. אופציה נוספת שחשבתי עליה היא שירות לאומי, שבו צריך לעשות שנה.אני באמת לא יודעת אם להילחם על זה או לוותר ולהמשיך הלאה בחיים, ואם כן מה לעשות בכלל עם החיים שלי? מאז השחרור אני בדיכאון בבית של ההורים, פוטרתי לפני חודשיים מעבודת מלצרות ומאז לא עובדת. כל היום יש ריבים ומתח ואני באמת חייבת שינוי, אני לא רוצה לזרוק ככה את החיים שלי לפח. אני חושבת על זה גם מבחינה פרקטית איך יסתכלו בשוק העבודה על מי שלא סיימה צבא? ברור לי שזה משפיע. הנושא לא מפסיק להטריד אותי ואני לא יודעת מה לעשות. אשמח לעזרתכם.