החיים שלי נהרסיים ואף אחד לא מבין אותי, איך להתמודד?

שמעתי על האתר הזה שאפשר לשתף בו אבל אני רק רוצה לשתף כדי להוריד דברים מהלב, שום עצות לגבי מה לעשות, כלום

היי אני נער בן 15 עולה לתיכון שסבל כל חייו עם רצון למות למרות שזה לא יקרה כי אני לא רוצה לפגוע בהורים שלי שיחשבו שזה אשמתם או משהו כזה.

אף פעם לא הבנתי מה היה ה''מגנט'' של השנאה אליי, תמיד הרגשתי שיש עליי שלט שכתוב עליו ''תעללו בו''. מכיתה א צחקו עליי על זה שאני שמן והראש שלי גדול, וראו שאני רגיש וניצלו אותי שוב ושוב וגם שהלכתי לפסיכולוגית זה לא עזר, עדיין הייתי נפגע בתוכי ועדיין הם נהנו מזה, גם אנשים שהייתי צריך להגדיר כ''חברים'' לא באמת היו לצידי אף פעם, אני הייתי הם לא. זה תמיד הרגיש לא פר, אפילו בסרטים הכי עצובים יש למישהו חבר טוב אפילו במשפחה מישהו בגילם ששם תמיד לצידם, לי יש אחיות והבני דודים היחידים שיש לי באזור הגיל הם שתיים שאחד מתעלם מכולם במשפחה ומכור ואחד פשוט אגואיסט שגם לא גרוע פחות מילדים שהתעללו בי.

שעליתי לחטיבה פחדתי להתחיל מחדש אז פשוט בתחחנתי מאמא שלי שאני אלך לאותו תיכון עם אותם ''חברים'' שהחשבתי אותם, לא ידעתי שכמעט כל הכיתה הקודמת תעבור לשם. ואז זה נהיה הרבה הרבה יותר גרוע, מהיום הראשון פשוט כל השכבה עשתה עליי טרגט בלי שום סיבה, ואז פשוט תוך חודשיים כולם ידעו את השם שלי ואפילו לא ידעתי את שלם עשו עליי סטיקרים שעברו בשכבה מתמונות שהעלתי בגיל 10 בתמימות או תמונות שלי בטיולים שנתיים ביסודי.

סבלתי כל כך מלא כל החיים וניצלו אותי כל כך שאני, עד כמה שזה נשמע מגוחך, לא מרגיש שום רגש שמח, אני יכול לבכות לכעוס וגם זה אני לא מרגיש וזה מה שמתסכל, אני צריך להעמיד פנים שאני שמח כשאני צריך להיות אבל ההרגשה הזאת אין אותה.

הדבר היחיד שאהבתי והרגשתי שיש לי תקווה בו זה האהבה שלי למשחקי מחשב, כבר שנה וחצי לא הלכתי להיפגש עם מישהו, גם במשחקים שאני משחקתמיד יש לי מזל רע ואני מפסיד לא משנה מה אני עושה וזה מחרפן אותי וגם יש אינטרנט שכל פעם קורס וההורים שלי קוראים לי מכור ומגזים אבל הם לא יודעים מה אני עובר, אני לא מאשים אותם.

אני מותש כבר מהחיים ומקווה שלפחות יש עולם בא שום דבר טוב לא יוכל לקרות לי אני כל הזמן מפחד מהמוות, יש לי סבתא בבית חולים כבר חודשים והיא לצערי כנראה לא תשרוד, לא הגיע לי את החיים האלה... זה פשוט לא פר.