לעבור לירושלים כצעירה חילונית? טעות?

צריכה עצה, עדיף ספציפית מאנשים שמכירים את ירושלים או מירושלמים חילוניים וצעירים. ממש ממש אעריך עזרה!
אני בדילמה אם לעבור לירושלים זאת בכלל אפשרות רלוונטית עבור אמא שלי ואני.
כן אני יודעת שהעיר מתחרדת, מאוד בעייתית, באה עם הרבה מטען, די מסוכנת, יקרה בטירוף, צעירים וחילונים בורחים וכולי,
היא עובדת בירושלים ולי אין את היכולת הכלכלית או מסלול פרנסה יציב בשביל לעזוב את הבית, לכן נגור ביחד לעוד זמן מה. ומדובר בשנים חשובות מאוד בחיים שלי, שנות העשרים הצעירות. לכן הבחירה בעיר אליה נעבור חשובה לי מאוד.
בגלל שהיא עובדת בירושלים, אין ברירה אלא להתגורר קרוב.
גוש דן בצער רב רחוקה מדי.. ואין הרבה אופציות נוספות.
כרגע מתגוררות ברחובות, לא אפרט יותר מדי אבל ממש ממש מיציתי את העיר ואין שום סיבה להשאר פה. רק רוצות לעזוב כבר.
חוץ מזה, האופציות עם גישה שפויה לירושלים הן מודיעין, באר יעקב, גדרה, יבנה, אשדוד, אולי באר שבע גם... וירושלים.

כצעירה מאוד חשוב לי לגור במקום מעניין, שיחשוף אותי ויפתח בפני דברים, אפשרויות תעסוקה ופנאי, תרבות, מקום עם משמעות וחי ותוסס, הרחבת אופקים, חופש תנועה ותחושת חיבור סביבתי וחברתי.
אני אומנותית, חברותית, פלורליסטית, ספורטיבית.. ובגיל שפשוט מחפשים את עצמך.
ובעיקר מאוד אורבנית, אני צריכה עיר שאני יכולה פשוט לקחת את האופניים ולרכב לכל מקום שצריכה. אבל גם לא רחוקה מהטבע יותר מדי.
עיר שהרחובות חיים וכיף להסתובב ויש מה לחקור ולעשות.
ואולי יש איזורים בירושלים שדווקא כן מתאימים.

לגור בעיר כמו מודיעין פשוט יכבה אותי לגמרי לא להעליב וגם בגלל מגבלה בריאותית אין לי אפשרות אפילו להוציא רשיון נהיגה.. חשוב לי לגור בעיר שהיא מרכזית ורלוונטית גם להגירה של צעירים.
מאוד קשה לי עם ערי שינה והן פשוט מאוד לא רלוונטיות לאורך החיים שלי ולמקום בו אני נמצאת בו עכשיו מבחינת גיל ומבחינה אישית בכללי.
גם לאמא שלי אין שום רצון או זיקה ללעבור לעיר בסגנון הזה.
שתינו רוצות דף חדש ומקום עם משמעות וחיבור.. ערי שינה זה פשוט ממש לא זה. ולצערי רוב הערים בישראל הן כאלו ובמדינה שאין תחב"צ בשישי שבת זה אפילו יותר בעייתי.

עכשיו, אני בקושי מכירה את ירושלים.
החיים שלי תמיד סבבו את תל אביב וירושלים הייתה כמו מדינה מבודדת בפני עצמה שאף פעם לא יצא לי באמת לבקר.
אני חוששת שכמישהי חילונית ואתאיסטית מוחלטת ומאוד ליברלית ופרוגרסיבית.. שפשוט אין לי מקום בירושלים.
שאני ארגיש חנוקה ודחוקה לפינה.
ירושלים זו חתיכת עיר לעבור אליה, אני יודעת שהיא מאוד מורכבת ובעייתית. אבל אני מרגישה שעם כל הבעיות שלה זו לפחות עיר אמיתית.
שאני יכולה באמת לבנות זהות וחיים בה, להכיר אנשים מעניינים, להרחיב תחומי עניין, למצוא עבודות כאלו ואחרות, להנות מההיסטוריה והטבע.
ובסופו של יום זו כן עיר עם הרבה פינות חן ודברים מעניינים לעשות.

אני תמימה מדי? מה אתם חושבים?