לא שותה ולא מעשן מבחירה - זה בעייתי?

היי, כמה דברים על עצמי, אני בן 16, בעבר הייתי שמן - כיום לא, אני מתאמן ומפתח את הגוף, נראה סבבה. אני מתאר את עצמי כאחד מחושב, בעל אופי חזק שלא נגרר לאחר לחץ חברתי, יש לי הרבה חברים, הרבה ידידות, לא בעייתי בקטע הזה. אני לא תמים, יש לי עבר מיני עם בחורות, ואני לא בתול. זה קצת עליי, מה שאני אכתוב כאן זה מעין פריקה קטנה שאין לי שום מקום לכתוב את זה אבל הרגשתי צורך לפרוק את זה.

לאחרונה זה נהיה חזק יותר ויותר, יותר ויותר חברים מתחילים "להידרדר", כן כך אני קורא לזה למי שמעשן ושותה בגיל 16 בלבד. לא שיש לי בעיה עם זה, אבל חלק מהחברים מקבלים את זה, וגם כשאני יוצא איתם והם יושבים, שותים, מעשנים, אני לא מתפתה. גם ללחץ החברתי שהם מפעילים.

הבעיה-או שזה לא בעיה זה משפיע עלי גם בחיים האישיים, אם אני מחפש בחורה כלשהי, אם היא תעשן או תשתה או אחת שיוצאת כל שני וחמישי למסיבות, אני ישר אפסול אותה. אני לא יוצא למסיבות, לא שותה ולא מעשן, אני מעדיף להיות עם החברים, ולצאת פה ושם, לא רואה את עצמי כטיפוס של מסיבות ובליין.. יותר טיפוס של בית. זה מתבטא גם בעניין הבחורות, אני לא אחשוב על על לצאת עם מישהי שהיא שותה או מעשנת.. זה עד כדאי כך נוראי וחומרני כל כך שאני מייחס לזה כל כך הרבה חשיבות? כי מבחינתי זה ערך עליון להיות ילדה טובה..

יוצא שחברים מנסים לשכנע אותי, כך פה שחטה כך פה איזה כוסית, אני כמובן נענה בשלילה, לא כי אני חושב שזה חרא, אני גם חושב שזה חרא כמובן, אך זה נובע בעיקר מהטיפשות שבדבר, שבגיל כזה לתפוס ראש? להיות מסטול? זה בולשיט אחד גדול וזה מטומטם נורא לדעתי.
בעניין העישון והשתייה, אני לא - לא מעשן או שותה כדי לייצר סביבי איזשהו הילה מסוימת, אלא זה נעשה מתוך בחירה בלבד, אני לא רואה את עצמי שותה לפחות עד גיל 20+, למה? כי זה לא מעניין אותי ולא מושך אותי, אני יכול לחתום ש80% מחברים שלי ששותים או מעשנים זה נטו מלחץ חברתי או להראות משהו למישהו מסוים. מבחינתי זה שטות גמורה לשתות או לעשן בגיל 16, בגיל שהמוח פה לא עובד ואפשר לעשות שטויות ולא להבין עד כמה.

בגדול, לא באמת אכפת לי מה אומרים או חושבים, אני רוצה לשמוע את הרוב פה ולהשכיל קצת.
זה נורא צורת החשיבה שלי? המקום שאני לוקח את זה? היחס שאני מייחס לזה?