אני מרגיש שעשיתי טעות נוראית עם הדרך שבה בחרתי

בקצרה ישבתי כמה שנים בבית בגלל שלא הייתי מסוגל נפשית לתפקד זה סיפור ממש ארוך ובאמת שהיו לי חיי גיהנום עד היום הזה נפשיים.
בכל מקרה יצאתי לשיקום ואחרי שנים סוף סוף הצלחתי לעבוד כמעט שנה והתחלתי לימודים בתחום שאני כל כך אוהב ונכנסתי אליו כי נאמר לי שיש שם הרבה כסף ובנוסף אני מאוד אוהב אותו והסגנון לבוש, סטייל מערבי מעלף שכל החיים רציתי לשים ולא רק שלא היה כסף גם לא ידעתי מאיפה לקנות וכו.

בקיצור, נכנסתי לתוך התחום, התחלתי ללמוד, התאהבתי בזה ברמות עד היום הזה. כשהגעתי לשם הבנתי שמשלמים לא רחוק ממינימום. אמנם השעות יהיו פחות קשות מהעבודה בסופר, אבל השכר די דומה. אני משקיע את הנשמה שלי אין לכם מושג כמה.. בנסיעות, שעות רבות מעל 10 שאני בחוץ עובד פיזית כל יום, השקעתי בלימודים כל כך חזק העיוניים עשיתי הכל מהכל וחודשיים בתוך התחום הבנתי מהמון אנשים וגם כמה מנכלים שדיברתי איתם שאין כסף בתחום הזה אלא אם אהיה עצמאי. אני בקושי לעבוד יצאתי מקושי נפשי אז איזה מנכל אהיה.. קוגנטיבית והכל יש לי את היכולות אני אדם מאוד מוכשר אבל נפשית אכלתי המון בחיים וקשה לי שם מאוד.

אני מרגיש שכל המאמץ הזה הלך לפח והגענו לחלק פרקטי מאוד כזה קשה שאני כל כך מתקשה בו ואני יכול לעשות שיעורי עזר אבל כסף כבר אין הרבה, כוח נפשי כבר אין הרבה אחרי שהבנתי שאולי עשיתי טעות. אגב גם קניתי הרבה בגדים של הסגנון הזה כי אחרי שנים שהייתי תקוע בבית והתחלתי לעבוד ונתתי שעות, רק רציתי לעשות משהו לעצמי לשם שינוי אחרי חיים שלמים שעשיתי המון וכמעט חייתי את כל חיי בשביל אחרים. לעזור, להיות שם, לדאוג, לטפל, הכל מהכל. אז עשיתי את הצעד הזה בשביל עצמי, עלה לי המון. אני מצד אחד מבסוט מהחיים, מצד שני המחשבות שעשיתי את טעות חיי ועוד בגיל הזה אחרי שניסיתי כמה כיוונים בחיים של למידה שכל פעם הבנתי שלא מתאים לי ושאני לא מתחבר לתחום אחרי שנכנסתי אליו בלימודים אחרים, פתאום אני מרגיש כאילו אין אור בקצה המנהרה

שלא אפתח את כמה שלא הולך לי עם נשים. אני אחלה גבר כפי שכל מי שמכיר אותי אומר. אני נאה פיזית מאוד, באמת לב רחב ואדם מוכשר ואני מרגיש שאלוהים פשוט לא רוצה שתהיה לי אשה. לא רק שעברתי גיהנום, אני גם לא מבין למה לי אין חבר הכי טוב תיקון לחברה הכי טובה שכל החיים שלי רציתי שתהיה לי ולהתחתן איתה ולהביא נכדים להורים שלי ופשוט לחיות חיים טובים וכיפיים יחד ולצמוח, לדחוף אחד את השניה קדימה אבל אין לא משנה איפה אני מחפש פשוט לא הולך לי שנים כל כך רבות.
עבדתי על האופי שלי כל כך הרבה והשקעתי בו כל כך הרבה ויש לי כל כך הרבה לתת לבת זוג שתהיה בעתיד ופשוט אין.. אין.

ואני מרגיש כל כך לבד שאני שם בשביל אחרים ואף אחד לא מבין או מנסה להבין אפילו אותי.. אני מרגיש שברגע וכפי שקרה היום שאני מרגיש לא טוב "טוב.. תרגיש טוב" אף אחד לא הציע כשראו אותי נשבר היום כי קרסתי היום היה לי בלימודים הגב ששבר את גב הגמל.. אנשים שהייתי שם בשבילם וניסיתי את ההכי טוב לעודד ולהקשיב להם שיחה אישית, פתאום כשאני ככה.. לא מעניין אף אחד.

אני שבור ואני מרגיש כל כך.. לא יודע. סוף סוף קמתי ועשיתי עם עצמי משהו סוף סוף גייסתי את הכוחות וגם עם נשים לא הולך אני בכלל בתול שאלוהים יעזור לי אני לא יודע מה הלוז עם החיים הדפוקים שהיו לי.. אני רק רוצה נחת ולהצליח כבר.