מפחדת שעשיתי משהו רע כשהייתי לא בהכרה ושכחתי מזה

טוב אז זה קצת מסובך... אני בת 16 ויש לי OCD כבר כמעט שנה אני מאובחנת ומטופלת בתרופות, ומידי פעם מפגשים של טיפול קוגנטיבי התנהגותי.
איך שהOCD מתבטא אצלי הוא במחשבה שחוזרת על עצמה ומעוררת המון חרדה
והמחשבה היא בעצם פחד ש:מה אם יום אחד או כמה פעמים לא הייתי לא בהכרה מלאה עם עצמי, לא במודעות ועשיתי משהו ממש רע אפילו לדקור מישהו או משהו כזה, בלי להתכוון פשוט כאילו משהו אחר השתלט על הגוף שלי ואז זה גם לא נכנס לזיכרון שלי. (אני מאוד רגישה ובחיים לא ארצה לפגוע במישהו או משהו, להפך יש בי כ"כ הרבה אהבה לאחרים- אנשים ובע"ח)
בעיקר אני מפחדת מפעמים שהייתי שיכורה או מפעמים שישנתי. זה התחיל מזה ששכבתי במיטה לפני כשנה ונזכרתי בלילה כלשהוא שהשתכרתי כשנתיים לפני זה. (כן שתיתי בגיל 13 אבל עכשיו אני לא לוקחת אפילו שלוק ממשקה חריף) זכרתי שהייתי עם חברים כל הזמן ובשלב מסויים הייתי עם ידיד אחד לבד. פתאום התחלתי לפחד מה אם הוא גרר אותי לעשות משהו רע. למרות שעד אותו הערב ששכבתי במיטה והתחלתי לחשוב את זה לא היה לי שום זיכרון כלשהוא שעשיתי איתו משהו רע. והרי אם הייתי עושה משהו הייתי זוכרת את זה ישר אחרי ולא נזכרת בזה שנתיים אחרי. וחוץ מזה הוא בן אדם טוב ואכפתי.
עוד משהו לפעמים אני מתעוררת בבוקר ומפחדת שעשיתי בלילה משהו מבלי לדעת.
אני מנסה לשכנע את עצמי בתירוצים הגיוניים: אין שום תעלומה משטרתית לא פתורה באיזור שלך, היית זוכרת אם היית עושה משהו רע, היו מגלים על זה, היה לך לפחות זיכרון כלשהוא במוח אבל אין לך שום דבר!! כל מה שיש לך זאת המחשבה והמחשבה באה רק בגלל הOCD, את מאובחנת ומטופלת, בזבוב לא פגעת!!
חוץ מזה החיים שלי רגילים מאוד, יש לי חבר כבר שנתיים, יש לי חברות, יש לי הורים אכפתיים ואוהבים, אח ואחות גדולים, (עזבו את הבית אבל אנחנו בקשר) אנחנו במצב כלכלי טוב, התיכון שלי בסדר, יש לי 2 כלבות שאני מאוד אוהבת, הרבה דברים מעניינים ומלהיבים אותי ועושים אותי מאושרת. אני מרגישה שהחיים שלי ממש מושלמים, ממש! באמת שזכיתי לחיים מדהימים שאני מעריכה,
אבל המחשבות המפחידות מציקות לי רוב היום, גורמות לי להיות בחרדה, עצבנית, מפוחדת, מיואשת זה אוכל אותי מבפנים... המצב השתפר ממה שהיה לפני שנה אבל יש רגעים שנאי מרגישה שאני כבר נשברת, מתמוטטת אני כבר לא יודעת מה לעשות!!