כן, המשיכי כך!
אז ככה, אני בן אדם ממש לא צבוע, אני שונאת צביעות ויכולה להשתגע מצביעות של אחרים. בין אם צביעות של חברים שלי כלפי אחרים ובין אם זו צביעות של אחרים כלפיי וכו'.
אני מאוד ישירה, אם לא מתאים לי אני אומרת, מציבה את העמדה שלי, מראה לאנשים בדיוק מה אני חושבת עליהם (שימו לב! לא התכוונתי שאני מחפשת להראות לאנשים מה אני חושבת עליהם [כאילו, לעשות דווקא] אלא מגיבה בהתאם כשהם פונים אליי).
יש לי קטע כזה.. אני לא אגיד אפילו "שלום" למישהו שאני לא מחבבת ברחוב. אני אתייחס בחוסר סבלנות לאנשים שאני לא מחבבת, אם מתגרים בי אני חייבת לענות! לא משנה אם מדובר באדם מבוגר, אם מתייחסים אלי בחוסר כבוד זה היחס שאני מחזירה.
השאלה שלי האם אני מגזימה וילדותית? אני מגזימה בדרך שלי? חשוב לי לציין שאני ככה בגלל שאני מרגישה ממש רע אם אני מחייכת לבן אדם שאני לא אוהבת, אני מרגישה שאני מטעה אותו ומשקרת ומעמידה פנים. אני חושבת שכשמעמידים פנים שני הצדדים נפגעים. כשאני משקרת אני כביכול צריכה "לסבול" את אותו אחד שאני צבועה כלפיו, וגם לא נוח לי, ומהצד שלו אני פשוט מאוד צבועה כלפיו...
אמרו לי, מה דעתכם?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025