שלום.
יש משהו שמבלבל אותי בזמן האחרון.
כבר שנים אני סובלת מדכאונות, וחרדות.
עד לא מזמן הייתי בקשר זוגי עם חבר שלא הבין מהו דיכאון, מה זה אומר, מה מרגישים, מה אני חווה, לא היתה בבית עזרה (מבחינת מטלות הבית), ולא יותר מדי כח ורצון מבחינתו לעזור לי כשנכנסתי למשבר.
רוב הזמן הרגשתי בדידות, ריקנות, תחושת בזבוז זמן.
גם כשסיפרתי לו פחות או יותר מה אני מרגישה, לא היה נראה שהוא כל כך מתעניין, או בא לקראתי, כמה פעמים הוא חטף עלי קריזה כשרציתי ממנו קצת אוזן קשבת, ולא מעט פעמים קיבלתי ירידות כמו:"תקחי את הכדור שלך", או ,חולת נפש".
לפני שבוע וקצת הכרתי מישהו, התחלנו לדבר הרבה, ואיכשהו הגעתי לספר לו על זה שאני לוקחת תרופות, ושיש לי דיכאונות וחרדות.
הוא סיפר לי שגם הוא סובל מזה, והיה לוקח תרופות, רק מה...במקרה שלו היו בריחות...לאלכוהול (והרבה!!) וכשזה לא הספיק אז לאחר מכן סמים (אלאסדי, ובעיקר קוקאין).
בהתחלה, נורא ,שמחתי שפגשתי מישהו שסוף סוף יכול להבין אותי את הסבל שלי, ושלא צריכה יותר לשים מסכה (מה שקרה לי ברוב הקשרים), אבל מצד שני גם פה לא קל לי.
אף פעם לא הייתי בקשר רומנטי עם מישהו שסובל מאותם התמודדיות נפשיות שלי יש, ועולות בי הרבה שאלות.
האם אפשר ליצור קשר זוגי טוב כששני בני הזוג סובלים מאותם התמודדויות נפשיות?...
מה יקרה בתקופה ששנינו לא נרגיש כל כך טוב...?
האם אפשר יהיה לבנות בקשר כזה איזושהי קרקע יציבה בכלל?
ולא אשקר שאיפשהו הבריחה הזו לאלכוהול ולסמים ממש מפחידה אותי...ומעציבה.
אשמח לשמוע מה דעתכם...אולי הדברים קצת יוכלו להתבהר לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025