אמא יוצאת כל הזמן

שלום ,אני בן 16 וההורים שלי התגרשו לפניי שנה וקצת(יותר נכון נפרדו ,אבל מבחינתי ומבחינת אמא שלי הם היו גרושים גם לפניי שהם התגרשו רשמית לפניי יותר מחצי שנה).
בכל מקרה ,אמא שלי היא הדבר היקר ביותר ללבי ביחד עם אחותי ואבא שלי ,היא עובדת ורוצה שיהיה לנו טוב ,אני מבין אותה שהיא כן עובדת רוב היום ,,חוזרת הביתה ,מכינה לאכול ,מנקה את הבית ואני ואחותי לפעמים קצת עוזרים לה ,לא הרבה אבל עוזרים.
אני יודע שאני ילד כושל ועצלן ,לא יוצא עם חברים כי אין באמת עם מי...נשאר רוב היום מול המחשב ומשתעמם.
אמא שלי תמיד אומרת לי שאני צריך לצאת עם חברים והכל אבל אני מסביר לה את המצב ,שבנוסף לזה שאין עם מי ,גם קשה לי מבחינה חברתית, אני לא הבחור הכי פתוח ואין לי יותר מדי בטחון...אבל זה סיפור ליום אחר..בכל מקרה בזמן האחרון היא כבר הגזימה עם היציאות ,כבר בערך ארבעה-חמישה ימים רצוף שהיא יוצאת עד מאוחר(3-4 לפנות בוקר)ואני תמיד אומר לה :"אמא ,למה את יוצאת כל הזמן ,תישארי איתנו גם קצת(יש לי אחות בת 14)" היא אומרת לי "תפסיק להיות ילד קטן ,זה חופש אז אני מנצלת אותו ויוצאת"(היא בונה על לצאת כמעט כל החופש)וכשאני אומר לה "אבל אנחנו הילדים שלך ,גם אנחנו רוצים את אמא שלנו ,גם לנו מגיע שהיא תהיה איתנו קצת" (רוב הזמן שהיא איתנו היא עסוקה בעבודות בית ומתעלמת מאיתנו כשהיא מדברת בפלאפון ואז מתעצבנת שהיא עייפה ,למרות שלפעמים היא מדברת איתנו ויושבת איתנו לראות קצת טלוויזיה...היום היא הגזימה לגמרי ,התקשרתי אלייה פעם אחת לפניי רבע שעה ושאלתי אותה "אמא מתי את מתכוונת לחזור ?" היא אומרת לי "מתי שבא לי !" ומנתקת ,מה שאומר שהיא כנראה תחזור באיזה שמונה בבוקר ואז תצעק עלינו ותתלונן על זה שאנחנו מעירים אותה מוקדםשהיא עייפה.
היא כל הזמן אומרת " תראה את הבן של רונית(שם בדוי מתוך עוד אלף שמות בדויים שאני יכול להביא אבל זה לא משנה כי זה יותר מדי השוואות),הוא עובד ויוצא וכבר נשאר בבית לבד מגיל קטן ,לא צריך את אמא שלו !" ורק דוחפת לי את זה בפנים שאני כישלון חרוץ והיא לא מבינה עד כמה זה פוגע בי.
מה אכפת לי מהילדים של החברות שלך ?! סבבה הם יותר טובים ,לכי תאמצי אחד...שלא נדבר שהחברות האלו הן או גרושות שרלילות שמחפשות איך לקבל עשרה גברים בחצי שעה בתורות או סתם כאלו שבקושי יוצאות...כל היציאות המוגזמות האלו התחילו מאז שהיא עם חבר שלה שזה כבר שנה...הוא בא אלינו כבר והכל ופעם הוא נהג להביא פיצות והכל ועכשיו הוא נוהג להביא את חבר שלו שיבוא ויטחן את כל האוכל יגיד "זה פצצה" ויברח...בכל מקרה ,החברים החדשים והמושתנים שלה לא מבינים שיש לה ילדים בבית ,שהיא גם ככה עצבנית עליהם ומתעלמת מהם רוב היום ,ונשבר כבר ,באמת שנשבר...
נכון אני ואחותי לא ילדים קטנים ,אבל אנחנו רוצים אמא נורמלית שתהיה איתנו ! וכשאני משווה אותה ואומר "אף אמא ,גם גרושה נורמלית לא יוצאת ככה" ,היא אומרת לי "בטח מה אתה אומר ,אתה לא מכיר כאלו כי אתה לא יוצא מהבית".
ונכון ,כשהיה לה חופש והיא הייתה גרושה טרייה ,לא הפרעתי לה ,שתצא בכיף ותמיד אמרתי לה תיהני ! אבל ראבק עברה כמעט שנה שלמה מאז שהיא גרושה רשמית והיא עדיין ממשיכה עם אותו החרא...נמאס לי כבר ,נמאס ,היא כאילו עושה לנו טובה שהיא מספקת לנו אוכל ובית נקי ,ואני מודה לה על זה כל כך ,אבל אל תנצלי את זה אחר כך כדי שתוכלי לצאת ולתקוע לי את זה בפנים...אני גם ככה שונא את עצמי ,אני פשוט כישלון עצלן ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי ,אני מרגיש שאין טעם לעשות כלום יותר...וגם במשפחה שלי לא מחמיאים לי ,תמיד אומרים לי(אפילו אם זה בצחוק) "הו סוף סוף הוא עזב את המחשב" "סוף סוף הוא יצא מהבית" או "איפה המחשב ? לא הבאת אותו ? איזה הישג" ופשוט בא לי לזרוק עליהם נעל ולהגיד להם "לכו תזדיינו"...אני רוצה להוכיח לכולם שהם טעו ,לעבוד קשה להצליח ולשים אצבע שלישית על כולם ,אבל זה לא יקרה בחיים ,לא משנה עד כמה אני מנסה לשכנע את עצמי שזה כן...בכל מקרה ,עכשיו אני רוצה פשוט להשאיר את הדלת נעולה בכל דרך אפשרית ,שהיא לא תכנס הביתה ,היא רוצה לצאת כל סוכות ? שתצא ותחזור כשזה יגמר...אבל אני לא אעשה את זה כי אחרי הכל היא אמא שלי ואני אוהב אותה.