עישנתי, עשיתי סמים, גנבתי והסתבכתי עם המשטרה. אני בנאדם חרא

אני כזה דפוק... אני אגיד מראש שזה יהיה קצת ארוך אבל אנסה לקצר.
ניסיתי לכתוב את זה אבל הכל נמחק לי.. אני מקווה שייצא לי טוב שוב פעם.
אני זוכר שהכל היה אחלה... הייתי ספורטאי מצטיין, כולם אהבו אותי והבנות רדפו אחריי.. אבל תמיד הייתי הילד ה"מופרע" בכיתה, עד שבגיל 14 בערך איבחנו אותי עם הפרעות קשב וריכוז. נתנו לי מינון של 40 מ"ג. לקחתי והכל היה טוב, עד שהבנתי שאני מתמכר לזה.. לקחתי כדור כל שעתיים, וכשלא לקחתי זה גרם לי להיות עצבני בטירוף וחסר סבלנות פי שתיים ממה שבאמת הייתי . החלטתי להפסיק לצרוך את הרטלין ולא דאגתי לעדכן אף אחד.. חזרתי להפריע ולהיות ילד בעייתי מאוד(!). התחלתי להבריז פה ושם.. יום אחד פגשתי חבורה של נערים... אחד מהם סולק מפנימייה, השני היה מושעה כל שני וחמישי.. השלישי כנראה סתם נגרר. בהתחלה נהגתי להסתובב איתם כשהתחשק לי להבריז, אבל לאט לאט זה הפך להרגל יומיומי. הפסקתי ללכת לבית ספר וכל היום הייתי איתם .
הגיעו המון שיחות לבית וזימונים לבית ספר, איומים בהשעייה וסילוק מבית הספר. המצב בבית התדרדר מאוד ,כל היום היו ריבים. אמא רבה איתי, אמא רבה עם אבא, אבא רב איתי, אחותי פתאום מחליטה לחנך אותי.. עד שיום אחד פשוט טרקתי את הדלת וכרגיל יצאתי לרחוב .פגשתי אותם פתאום, בלי לקבוע ובלי שום דבר, ולאחד מהם היו כמה סיגריות שהוא גנב מאבא שלו.. הייתי עצבני בטירוף, רציתי לעשות דווקא לכולם, אז לקחתי סיגריה. זה היה מגעיל ברמה שאני לא יכול לתאר וחשבתי שאני עומד להיחנק למוות .אבל לא התייאשתי ולקחתי עוד ועוד עד שהתרגלתי... עד שהתחלתי לעשן בעצמי. התחלתי לעבוד בעבודות מזדמנות, סידרתי קומבינות עם המוכר במכולת. נהפכתי למעשן רשמי. לאט לאט זה התדרדר לסמים.. התחיל מקנאביס, מריחואנה... התרחקתי מכל החברים שלי.. לא דפקתי חשבון לאף אחד.. הייתי ברחובות כל היום כמו הומלס..
יום אחד הסתובבנו באיזה קניון שכונתי סתם ככה, ונכנסנו לחנות ממתקים. אני זוכר שלא היה כסף על אף אחד וכל כך רצינו.. אז אחד מהם הציע לגנוב קצת. חמצוץ פה סוכרייה שם.. לאף אחד לא הייתה בעיה. הבעיה היחידה היא שזה הפך להרגל. פיתחנו טכניקות ושיטות והכל היה אחלה.. עד שפעם אחת הסתבכנו ותפסו אותי. ואז גילו גם על הסמים. משם הכל רק התדרדר.. אמא האשימה את אבא שזה בגלל שלקחתי דוגמא ממנו, באיזשהו שלב אבא גם בגד באמא. בקיצור המשפחה התפרקה... הם עברו תהליך גירושין מכוער מאוד ואחרי כמה זמן אבא עבר לחו"ל. הבטיח לשמור איתי על קשר בסקייפ. הגענו לבגרויות והחלטתי שאני מפסיק.. למרות כל המצב החרא אני מפסיק. ניסיתי, עזבתי את הסמים אבל לא יכולתי לעזוב את הסיגריות.. התמכרתי, וזה תמיד הרגיע אותי. חזרתי לקחת רטלין ולקחתי גם רסקיו, תמיד יצא שעשיתי בגרויות במועד ב'.. ניסיתי ככל יכולתי ובסוף הוצאתי תעודת בגרות שלמה. בערך כשהסתיימו כל הבגרויות שוב חזרתי לכל הזבל הזה.. בבית היו קרים אליי נורא, לא הראו כלפיי טיפת אהבה וכל היום אמא רבה איתי ופעם אחת נפלט לה אפילו שהיא מצטערת שאני הבן שלה וכל מיני דברים כאלה.. הייתי מתוסכל ברמות. יצאתי למסיבות, השתמשתי בקוקאין ואפילו באקסטזי.. התדרדרתי בצורה מפחידה ומשמעותית. הסתבכתי עם המשטרה ,פתחו לי תיקים ,הייתי במעצרים.. המצב היה בטטה.
הגיע זמן הגיוס. בצבא עשו קצת בעיות ומובן מאליו שלקרבי שכל כך רציתי לא התקבלתי.. אבל התקבלתי דווקא לתפקיד טוב וממש לא ג'ובניק. במהלך הצבא הכל היה טוב, הכרתי חברים אמיתיים וחשבתי שאני מצליח גם להיגמל מכל השטויות והסיגריות. אבל הנה, עובדה, סיימתי צבא על פרופיל טוב ובהצלחה ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי. אמא לא מעוניינת בקשר איתי, אלו יחסים של להתקשר ביומולדת לאחל מזל טוב או בחגים לאחל חג שמח .היא מעדיפה את אחותי, שהרבה יותר מוצלחת ממני.. אל תשפטו אותי בבקשה. לא פירטתי פה הרבה אבל לא התדרדרתי סתם בגלל השעמום. המצב היה באמת חרא, המורים הורידו לי את כל המוטיבציה והשאיפה לאפס מאופס. הורידו לי את כל הביטחון והרצון להצליח. הם אמרו שאני אהיה אפס, כלומניק. אני יודע שיצאתי פחדן. אבל הייתי ילד..
כרגע אני שוכר דירה, רווק ללא זוגיות למרות שאני באמת נראה טוב ובחורות רבות מוצאות בי עניין... אבל כשהן מגלות על העבר ה"מפוקפק" שלי ועל זה שאני עדיין לא יצאתי מזה הן לוקחות צעד אחורה. ואני מבין אותן לגמרי.. גם אני הייתי מתרחק מעצמי. אני עובד כברמן כרגע, אבל זוהי עבודה זמנית. אני רוצה להוציא תואר.. אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל, איפה לחפש את עצמי.. איזה מקצוע לבחור? מה לעשות?
שלא תבינו לא נכון, אני לא מתבכיין ולא מתמסכן... אני הבנאדם הכי אופטימי בעולם ועם המון שמחת חיים. יש בי כוח רצון לשנות את אורח החיים שלי ולהוכיח לכולם שהנה למרות הכל, יצא ממני משהו. אבל כרגע אפשר להגיד שאני בודד, נקיפות המצפון מהילדות הלא כל כך רחוקה שלי חוזרות אליי כל הזמן... אני שואל את עצמי למה הייתי צריך את כל זה.. מי יקבל אותי לעבודה עם תיקים במשטרה? עם עבר שופע סמים...? לפעמים יש לי הזיות. אני מפחדת שזה מהקוקאין או מהאקסטזי.. אני מפחד שיקרה לי משהו בזמן נהיגה. אני באמת צריך את עזרתכם... אני מאוד מצטער שחפרתי.. אבל אני צריך עצות.
תודה ענקית למי שקרא עד הסוף ובפרט למי שהולך להגיב לי. מעריץ אתכם אנשים. אתם אנשים מדהימים באמת :)