אני נשוי ומאוהב קשות במנהלת שלי, לדבר איתה על זה?

אני בן 29, נשוי עם ילדה. היא בערך בגילי, נשואה פלוס 2.
היא אחד הדברים הכי יפים לראות במקום העבודה, ושמתי לזה לב מהרגע שנהייתה מנהלת שלי לפני כמה חודשים. מההתחלה חשבתי שהיא יפהפייה ומתלבשת פשוט וואו. אבל זה לא היה שום דבר יותר מפזילה של גבר נשוי. משהו שונה להסתכל עליו.
מתחילת השבוע משהו השתנה ואני לא מפסיק לחשוב עליה, כאילו קפץ לי סוויץ׳ בראש, זה התחיל אחרי שמתחילת השובע שמתי לב שהיא מסתכלת עליי בצורה שונה ומחייכת אליי ללא הפסקה. לפני כמה ימים חלמתנ עליה אפילו בלילה, לא חלום אירוטי אלא פשוט פגישה שבה אנחנו יוצאים לאנשהו.
שלשום היה השיא, בעבודה היא הגיעה אחריי ודבר ראשון שהיא עשתה, זה להגיע למקום שלי, לשאול לשלומי, מה נשמע ואיך מרגיש, דבר שפעם אחרונה קרה לפני עידנים, ובטח לא בצורה הזו. היא חייכה אליי ולדעתי כמעט שהסמיקה. מיותר לציין שמתחילת השבוע שהיא מגיעה אליי אני רועד מהתרגשות וכמעט ומגמגם מכל פנייה שלה אליו. במילים אחרות אני מרגיש מאוהב מעל הראש כמו ילד בן 12 שמאוהב בפעם הראשונה ולא יודע מה להגיד או לעשות. שמתי לב שכשכן הגעתי אליה למקום היא שוב חייכה מאוד וכאילו כולה מאירה. אני לא יודע אם אני מדמיין כבר אבל משהו מרגיש חשמלי אליה, אני לא מפסיק לחשוב עליה כל הפאקינג יום.
אפילו בזמן קיום יחסי מין עם אשתי, אפילו סתם בכל מצב כמעט.
גולת הכותרת היא החלום שחלמתי שלשום. אנסה לתמצת לעיקר. אני יושב ברכב באמצע הלילה במגרש חניה ורואה 2 אנשים פורצים לרכב, אני מתקשר למשטרה ובשנייה הבאה מוצא את עצמי מחוץ לרכב. אני קולט צלחת מעופפת ענקית, ממש עבמ, מעל הראש שלי שיורד בסיבובים צרים ומהירים כלפי מטה. בשנייה הבאה הכל נהיה אור לבן ואז חשוך. אני מוצא את עצמי שוכב ביער ענק ומתחיל לרוץ כי משהו רודף אחריי, אני רץ בכל הכח, מסתכל לאחור, אבל אין כלום אבל אני חייב להמשיך לרוץ. שוב אור לבן ושוב שחור. עכשיו אני על רפסודה קטנה במורד הזרם בנהר, מתקדם לעבר מה שנראה כמו מפל. שוב אור לבן ושוב הכל שחור ואני מוצא את עצמי שוב באותו הרכב כשבהרגשה הכללית שלי עברו אולי כמה שניות ומה שקרה זה חלום פנימי. אני רואה את המנהלת שלי מחוץ לרכב, מתרגשת בטירוף ואומרת, ״איפה היית?נעלמת ל5 שנים, חיפשתי אותך 5 שנים.״ אני אומר לה: ״מה? מה... מה זאת אןמרת, נעלמתי ל5 שנים? זה לא יכול להיות. ואז אנחנו מתחבקים, פשוט מתחבקים חזק חזק וכאן נגמר החלום. ברטרוספקטיב זה אולי נשמע כמו חלום בתוך חלום, משהו כמו inception או אם תרצו אפילו הפרק האחרון בעונה ה2 של ״זהות בדויה״. ברור לי שהחלום שהחיצוני ביניהם כמובן חי מאין כמוהו ומציאותי כמו שמעולם לא היה. מעולם לא זכרתי חלום מעבר לכמה דקות לאחר שהתעוררתי. אני לא מפסיק לחשוב כל הזמן אם יש לה מחשבות כאלה עליי ואפילו שנייה אחרי שהתעוררתי דמיינתי לעצמי במעין טראנס בלתי נשלט שהיא קמה, כאילו חלמה את אותי החלום. יותר מזה, הקלטתי לעצמי את הזיכרון שלי מהחלום ואני לא מסוגל להפסיק להקשיב לזה ולהיזרק חזרה לחלום בצורה מאוד חיה.
העניין הוא שלאחרונה אני ואישתי רבים כל הזמן, על כל דבר, על כל שטות ושטות, למרות שעדייןמכמובן מאוד אוהבים אחד את השני ולא עלה לא עכשיו ולא כבר לפחות הרבה מאוד זמן דיבורים על לפרק את זה או משהו כזה. אבל לפעמים שאנחנו רבים, ובמיוחד לאחרונה, אני רוצה לברוח למקום אחר, והמצב הכלכלי, האקדמאי ובכלל החיים של פעם חסרים לי ולכן אני חושב שהחלום הזה לא משקף בהכרח פנטזיה מינית או אולי אפילו אהבה אבל אולי שמשהו לא בסדר ואני צריך לשנות?
האם אני צריך לדבר איתה(המנהלת) על זה? אם כן, איך עושים את זה?
להתעלם? להילחם? מה לעשות?
סליחה על החפירה.