זה היה הטיול השנתי הכי חרא שהיה לי!

הי לכולם ..
אתמול היה לי טיול שנתי חזרתי ממנו..
הטיול היה פשוט על הפנים ! גרווע !
כל הטיוול הבנות בשכבה ובכיתה צעקו עליי והאשיימו אותיי !
זה התחיל במקלחות - ל2 החברות שלי היה מחזור.
והן רצו להתקלח ראשונות , טוב , נתתי להן ..כי לא נעים יש להן מחזור וזה חשוב להתקלח , ואחרכך - אמרתי להן שמחר אני אתקלח ראשוונה כי הן התקלחו היום ראשונות .. (שנעשה תורות כל פעם) והן לא רצו , והחלו לריב איתיי : "מההה ? את לא חבררה ! מה הבעעיה שלךך ? אנחנו במחזוורר אייכסס לא מעניין אותננו אנחנו נתקלח ראשונות !! " .
וממש התעצבנתי , כאילו מה ? זה לא הוגן ! איפה הצדק והיושר פה ?! נתתי לכן להתקלח ראשונות ואני נדפקתי אחרונהה .
ואז הן החלו לריב איתי ולקלל...ובאוטובוס , בכלל , הן כל דבר קטן חיפשו אותי והייתה שם ילדה אחת שהתערבה עבריינית.ואמרה לי "יאללהההה סתמי תפפהה דיי כבר לרייב ! ". שתביינו - הןן הפילו הכל עליי . בגלל שרציתי כולה להתקלח ראשונה כי לא הרגשתי טוב.
דיברתי עם המורות והן אמרו שנעשה תור כל פעם אבל זה לא עזר.
בסוף אמרתי לעצמי , אם אני לא ידאג לעצמי אפחד לא יעזור לי..עבררתי חדר !!!!!
וגם שם לא התייחסו אליי יפה..רציתי לישון עם חימום כי קפאתי מקור ולא נתנו לי.
בסוף ננהייתי חולה עם חוםםם .
טוב ,
אחרכך היינו באוטובוס ישבתי ליד חברה..
והיא חברה מעצבנת כזו..כל דבר מציק לה..כי לא היה לי אייפה לשבת..הכל היה תפווס.
באתי להתיישב לידה והיא אמרה לי "לכייייי נוו מה , לא רוצה שהיא תשב לידיייייייי אין לי כוח אלייהההה ".
(ולא עשיתי לה כלום) בסוף ישבתי לידה..הייא ישבה איזה..שעה ליד החלון.
אחרכך אמרתי לה ביפה "אני רוצה לשבת גם ליד החלון"...
היא אמרה לי "חחחחחח את חייה בסרט...לאאאאאאאאאאא"
וזה הרגיז אותי , כאילו מה? אני נותת לך הכלללללל ואת ככה מחזירה לייי ?!?
ואז שוב הילדה העבבריינית התערבה "די כבר לריב נו מה ישלךך את רבה עם כולן " (אליי היא פנתה) ולא הבנתי למהה..כי מה כבר ביקשתי..הן פשוט לא כיבדו אותי..כאילו אניי חיילת שלהן..או כלב..מה אין לי זכויות ? אני - 0 ?
ואז כולם הייו עליי צעקו עליייייייי רבו איתי , קיללו ..ואני כרגיל ... בכייתיייי ממש..בככיתי לא יכולתי יותר..ישבתי ליד החלון , הרגשתי כאילו אני באיזה שואה..שרבים וצועקים עליי כי ביקשתי אוכל..זה ככה הרגיש לי..עם החלון והמקלחת.
וכולם צעקו עליי המורים לא התערבו..וגם לא המורה שלי..והם ראו ושמעו הכלל.
אחרכך ישבתי ליד החלון כמו שאמרתי , ובכיתייייי מזה בכי..רצחח.
והכל עלה לי כל המחשבות האלה..: "למה כולם נגדי? למה שונאים אותי? למה עושים ממני חננה? ומנצלים אתת זה? למה אני מקיימת בכלל?!"
התחלתי להתחרפןן שלחתי לאחותי שבלימודים הודעות "באלי להתאבדד נמאס לי"
והיא לא שמה עליי כלכך כי היא הייתה עסוקה..היא אמרה "את בחרת תחברות שלך"..ואמרה "טוב.אני זזה ללמוד" (כאילו לא אכפת לה ממני,היא אפילו לא ניסתה לעזוווווווווור ! )
רשמתי לה "מחר אני לא יהיה פה יותר בייי.." והיא התקשרה..ואמרה לי "נו מה קרה?" היא לא כזה עזרה לי...עדיין בכיתי..ואז היא התקשרה לאמא שלי..ואמא שלי דיברה איתי ובמקום להרגיע היא אמרה לי "למה את מפריעה לאחותךך בלימודיםם ????? תפסיקיייייייייייייייייייי " .
וכלכך נפגעתי..ושוב..המשכתי לבכות..אחרי שנתקתי תשיחה..וכולם ראו..אבל לא התערבו..ולא הושיטו יד לעזרה.
הרגשתי כאילו אני בכלא..באיזה מקום שאין לי אפחד..הייתי לבדדד ..כל הכיתות שישבו באוטובוס ראו ת'פנים שלי מפוצצות בדמעותת ובכאבבב ולא שמוו עלייי , לא עניין אותםם . אפילו המוריםםםםם שם כללום.
שמעתי שירים וזה טיפה הרגיעה אותי...לקח לי זמן להירגע...
ואז החברה ההיא שישבתי לידה פתאום דיברה איתי..הביאה לי איזה חטיף..לא רציתי לריב איתה..כי היא לא כלכך בסדר..יש לה מחלה..כזאת..אפילפסיה..היא ילדה מסכנה,ואחרכך היא אמרה לי "בעצירה..אני יושבת בחלון !!! " ..אמרתי לה "טוב...." בלת ברירה.
בקיצור,
נרגעתי ,
ודיברתי עם כולם..אבל באמת..אם מסכמים תטיול ,
היה לי חראא , הצטערתי שיצאתייייייי .
וחזרתי הביתה חולה..לאמא שלי לא כזה אכפת..אין לי כדור לתת לי..היא רק הכינה לי שוקו שחזרתי..וזהו..לא כזה אכפת לה.

מה אני אגיד ? אני מררגישה באמת..מנודה מהחברה..
אפחד לא אוהב אותי ואני רואה את זה , רק מנסים לריב ולחפש אותי על דברים קטנים..אני לפעמים רוצה להתאבד..כי נמאס לי.
אבל אני רוצה לחיות..ושיהיה לי ילדים..ולהיות אמא..ושיהיה לי חבר.. בעל...
וללמוד ולהתקדם..
הדבר היחידי שמשאיר אותי חייה זאת -
ה - ת - ק - ו - ו - ה - ...
זה הדבר היחידי.
אני מקווה שתבינו אותי...שבאמת קשה לי..
אני שונה מכולם..לגממרי..שקטה..ילדותית מאוד..

אני יהיה שמחה כלכך אם תתנו חלק מזמנכם כדי לעזור לי בבקשה ..:)
זה באמת דחווףףף וחשווב..!

תודה.