כל החיים שלי אני מעמידה פנים, אני מרגישה כאילו עוד שנייה אני אתפוצץ!

אז זה נשמע טיפשי, אני יודעת, אבל זאת המציאות שלי ואני ממש מעריכה את זה אם תעזרו לי..

אז ליד המשפחה שלי וכמה ילדים בודדים שאני מכירה אני משחקת אותה הבן אדם הכי שמח נמרץ ואנרגטי שקיים, כאילו שום דבר לא מפריע לי ושאני פשוט ילדה ממוצאת ושמחה.
וכשאני לא לידם, או שאני לבד, רק אז אני יכולה להיות אני.
ואני ממש מבאסת.
אם אנשים אחרים יראו אותי שזה לא המשפחה שלי(והכמה בודדים האלה), הם בחיים לא יחשבו בכלל שאני בן אדם שמח.
אני אדישה מאוד, ודכאונית, אני אף פעם לא מסתדרת עם עצמי, אני אף פעם לא הייתי בסדר עם המראה שלי, אני 1.66 ושוקלת 47 ואני תמיד מרגישה יותר מדיי רזה, ואני תמיד לובשת מלא שכבות כדי לכסות את זה, ואני גם לא מצליחה להשמין, לא משנה מה אני עושה.
למרות שאני נחשבת מישהי יפה, אני אף פעם לא אהבתי את המראה שלי.
המראה החיצוני שלי די שונה משל כל השאר, עד לפני כמה שנים היה לי שיער שטני ארוך וחלק ותמיד מסודר, עכשיו הוא חצי צבוע לסגול ואני משאירה אותו מבולגן (אל תשאלו למה, אני פשוט אוהבת) ואני הייתי נראית שונה בקיצור.
אני לא חושבת שאני בחיים אצליח או אוכל להציג לאנשים שאיתי בכל יום את מי שאני באמת, לא רק במראה החיצוני.

אני ממש לא קופצנית ושמחה ומאושרת, ואם אני אראה את זה למשפחה שלי (המצומצמת בעיקרון) אז הם יהרסו.
למשפחה המורחבת שלי לא ממש אכפת ממני אז הם לא משנים לי, אבל אם ההורים שלי יראו שאני לא באמת מאושרת כל כך זה יהרוס אותם, הם תמיד מנסים לגרום לי ולאחים הגדולים שלי להיות הכי מאושרים בעולם,והם מנסים מאוד, ואני לא רוצה להרוס להם את זה, ממש לא.
רוב הזמן שאני לבד אני פשוט שמה שירים של נירוונה או של אואסיס (OASIS) בפול ווליום שוכבת במיטה ובוהה בתקרה, בלי לזוז, רק לזכור את המילים של השיר ולשיר בשקט.
I have stomach aches almost all the time, I went to doctors It did not help, I always feel like a junkie, it drives me crazy.
(כתבתי את זה באנגלית כי אני לא יודעת איך לכתוב את זה או לומר את זה בעברית, אז מצטערת למי שלא מבין..)

לפעמים בא לי פשוט לקחת את הדברים שלי וללכת, ולא ממש אכפת לי לאן, רק להיות לבד ולהיות אני, אני יודעת שאף אחד לא ירצה להיות בסביבתי אם אהיה אני.
למרות שאני מעדיפה שישנאו אותי על מי שאני על שיאהבו אותי על מי שאני לא, אני רואה כמה ההורים שלי מנסים כל כך שיהיה לנו טוב ואני לא רוצה לאכזב אותם.

מרוב תסכול לפעמים בא לי לקחת רובה ופשוט blow my fucking head (שוב סליחה על האנגלית).

תודה למי שקרא ועוד יותר תודה עם תוכלו לייעץ לי..

דרך אגב השיר שבחרתי פחות או יותר מתאר את המצב שלי ^~^