לחזור לאקסית או להמשיך הלאה?

שבת שלום.
אני אתן הקדמה קטנה ואגיד שאני והאקסית נפרדנו לפני בערך 3 חודשים לאחר זוגיות של שנה. לא אפרט למה, רק אגיד שהיו בעיות בקשר הזה שגרמו לנו להתנהג לא טוב אחד לשנייה, והפרידה הייתה מיוזמתה אבל זה התבקש. דברים היו חייבים להשתנות. מבחינת אהבה - אני אוהב אותה מאוד והיא אותי.

מאז הפרידה לא ממש ניתקנו קשר. המקסימום שלא דיברנו היה שבועיים. לאחר השבועיים האלה נפגשנו במסיבה. היא רצתה שנדבר אז לאחר מכן היא באה אליי ודיברנו. היא הציעה שנשמור על קשר, נבחן את הדברים ובמידה ויהיה טוב - אולי נחזור. אני הסכמתי. היה לי קשה בלעדיה.
כרגע אנחנו בקשר. קשר שמתבטא בהודעות, שיחות, פגישות. מדי פעם ישנים ביחד. אפילו שוכבים לפעמים. כול פגישה כזאת, במידה ולא רבים - היא עונג צרוף. להתחבק איתה. להתנשק איתה. ללטף אותה. לראות אותה צוחקת. לשכב איתה במיטה שהיא נשענת עליי - אושר עילאי. מעריך את זה יותר מתמיד. נהנה מזה יותר מהכול. אני כותב את המילים האלו ועולה בי חיוך קטן. חיוך של זכרונות יפים.
הבעיה מתחילה כשאנחנו לא ביחד. מצב הרוח יורד. אני מרגיש עצבות גדולה. מן תחושת ריקנות כזאת, והרגשה שכול הדברים הם חסרי משמעות. עוד בעיה גדולה - התחלתי "לאכול" סרטים בכול דבר שקשור אליה וזה מתיש אותי נפשית. המצב הזה גם פוגע בי פיזית. חוסר תיאבון, חולשה, מרגיש כבד, חסר אנרגיה. כאב ראש תוקף אותי לעיתים קרובות, דבר שבעבר בחיים לא קרה.
שבוע הבא קורה משהו גדול בחיים שלה, שמנע ממנה עד כה לחזור לזוגיות איתי. חיכיתי לרגע הזה המון זמן, והנה הוא סוף סוף מגיע. סיכמנו שלאחר שהדבר הזה יקרה נסגור את העניינים ונחליט כביכול ביחד (למרות שזאת החלטה שלה כי אני מעוניין לחזור) אם חוזרים או לא.
הקשר הזה מאוד מבלבל אותי. מצד אחד כיף לי איתה. כיף לי לדבר, להפגש, לשתף. התגעגעתי לנוכחות שלה בחיים שלי.
מצד שני כשאנחנו לא ביחד רע לי. אני נהיה בן אדם עצוב וטרוד מאוד. מושפע מאוד מדברים שהיא עושה או לא עושה.
אני נלחם על הקשר הזה.. לפעמים הולך לי טוב ולפעמים לא, אבל לפחות אני מנסה. כמובן שאני דואג לא להשפיל את עצמי ולהגזים ברדיפה אחריה.

הייתי רוצה את דעתכם לגבי המצב. העצות שלכם יתקבלו בברכה....תודה !